קִלֵּל עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קילל
שורש וגזרה ק־ל־ל
בניין פִּעֵל
  1. גידף, חרף. ייחל שיקרה דבר רע למישהו.
    • ”וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, מַה-לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרֻיָה; כי (כֹּה) יְקַלֵּל, וכי (כִּי) יְהוָה אָמַר לוֹ קַלֵּל אֶת-דָּוִד, וּמִי יֹאמַר, מַדּוּעַ עָשִׂיתָה כֵּן.“ (שמואל ב׳ טז, פסוק י).
    • ”העגלון המשׂוּפם קילל וחירף את הסוסה ואת הנוסעים ואף על עצמו לא חס והיה יורק בכעס ובחימה.“ (בית סבתא שחרב, מאת ישראל זרחי, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון עריכה

  • מקור המילה במקרא.
  • אכדית קלל qll בוז , זלזול . הגייה -קִאִל qi-il [1].

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

סמוכין עריכה

  1. Past Links: Studies in the Languages and Cultures of the Ancient Near East ‏. Ran Zadok ,Shlomo Izre'el‏, Itamar Singer