Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: אֶרֶר.

אָרַרעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ארר
שורש וגזרה א־ר־ר, גזרת ע"ע
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא קילל.
    • ”וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה“ (בראשית י"ב, פסוק ג')
    • "הַמֵּשיב חכמים אחור/ ואתה תְּבָרֵךְ וּמִי יָאֹר?..." יניי, "אז ערות על יְאור", חטיבה ראשונה
    • "...קוֹל דְּבָרים מתוך גְּרונות וּפִיות נפתָּחים, הַכֹּל אוֹרְרִים אֶת הָעִיר: אֲרוּרָה היא וַאֲרוּרִים יושבֶיהָ..." מנדלי מוכר ספרים, "ספר הקבצנים", עמ' 60

גזרוןעריכה

  • מן א-ר-ר.
  • מצרית: "וֲואֲר" wꜣr, קללה.

מידע נוסףעריכה

  • הפועל מצוי במקרא גם בצורה היחידאית אור + הו ”הֲיֵשׁ מִסְפָּר, לִגְדוּדָיו; וְעַל-מִי, לֹא-יָקוּם אוֹרֵהוּ (איוב כה, פסוק ג). תיבת "אורהו" כמשחק מילים של אור (= ברכה) + ארר (= קללה) המדגיש את יכולותיו של האל המקראי לקלל ולברך.[דרוש מקור]
  • ará) ἀρά) ביוונית: שבועה, קללה, וגם שמה של אלת ההרס והנקמה.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: curse‏‏‏‏

ראו גםעריכה


השורש ארר
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית הטלת קללה
גזרה גזרת הכפולים
הופיע לראשונה בלשון המקרא


השורש א־ר־ר הוא שורש הניטֶּה בבניינים קל, פיעל, נפעל והופעל על פי גזרת הכפולים, יתר הנטייה נעשית על פי גזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

א־ר־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אַר אַר

(ב׳ פעוּל: אָרוּר)

יָאֹר אֹר לָאֹר
נִפְעַל נֵאַר נֵאָר יֵאַר הֵאָר לְהֵאָר
הִפְעִיל הֶאֱרִיר מַאֲרִיר יַאֲרִיר הַאֲרֵר לְהַאֲרִיר
הֻפְעַל הוּאַר מוּאָר יוּאַר -אין- -אין-
פִּעֵל אוֹרֵר מְאוֹרֵר יְאוֹרֵר אוֹרֵר לְאוֹרֵר
פֻּעַל אֹרַר מְאֹרָר יְאֹרַר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאָרֵר מִתְאָרֵר יִתְאָרֵר הִתְאָרֵר לְהִתְאָרֵר

הערהעריכה

  • המטה בבניין קל, בבניין פיעל ובבניין נפעל לפי השלמים, דהיינו- אָרַר, אֵרַר, נֶאֱרַר- אינו שוגה.