ארור

אָרוּר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ארור
הגייה*	arur
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	א־ר־ר
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ אֲרוּרָה, ר׳ אֲרוּרִים, נ"ר אֲרוּרוֹת

1. מקולל.

   • ”וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה מִן-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת-פִּיהָ לָקַחַת אֶת-דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ“ (בראשית ד, פסוק יא)
   • ”אָרוּר אַתָּה בָּעִיר וְאָרוּר אַתָּה בַּשָּׂדֶה“ (דברים כח, פסוק טז)
   • ”וְעַתָּה אֲרוּרִים אַתֶּם וְלֹא-יִכָּרֵת מִכֶּם עֶבֶד וְחֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי-מַיִם לְבֵית אֱלֹהָי“ (יהושע ט, פסוק כג)
   • ”וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה-אָמַר יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת“ (ירמיהו יא, פסוק ג)
   • ”גָּעַרְתָּ זֵדִים אֲרוּרִים הַשֹּׁגִים מִמִּצְוֹתֶיךָ“ (תהלים קיט, פסוק כא)

גיזרון

• מן א-ר-ר, אָרַר.

נגזרות

• *אורים ותומים^{[דרושה הבהרה]}

מילים נרדפות

• מקולל

ניגודים

• ברוך

תרגום

• אנגלית: cursed‏, damned‏‏‏‏