אורים ותמים

אוּרִים וְתֻמִּיםעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אורים ותומים
הגייה* urim vetumim
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר רבוי
שורש
דרך תצורה צירוף
נטיות
  1. מומחה, מי שאפשר לסמוך על דבריו בבטחה.
    • אל תעשה כפי שהוא אומר לך. הוא אינו אורים ותומים.
    • הוא עסק שנים רבות במלאכה וצבר ניסיון ומוניטין רב. יש אומרים שהוא האורים והתומים של המקצוע.

מקורעריכה

  1. מקור הניב בתנ"ך: ”וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה' וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי יהוה תָּמִיד“ (שמות כח, פסוק ל). לפי המסורת, היו האורים והתומים חפצים קדושים שהונחו בתוך החושן. כאשר היה בא אדם אל הכהן הגדול ושואל אותו שאלה, היה משתמש הכהן באורים ובתומים כדי לקבל את תשובתו של ה'.
    דוגמה לכך ניתן למצוא בסיפור בריחתו של דוד מפני שאול: ”וַיֵּדַע דָּוִד כִּי עָלָיו שָׁאוּל מַחֲרִישׁ הָרָעָה וַיֹּאמֶר אֶל אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן הַגִּישָׁה הָאֵפוֹד; וַיֹּאמֶר דָּוִד יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שָׁמֹעַ שָׁמַע עַבְדְּךָ כִּי מְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לָבוֹא אֶל קְעִילָה לְשַׁחֵת לָעִיר בַּעֲבוּרִי; הֲיַסְגִּרֻנִי בַעֲלֵי קְעִילָה בְיָדוֹ הֲיֵרֵד שָׁאוּל כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עַבְדֶּךָ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַגֶּד נָא לְעַבְדֶּךָ וַיֹּאמֶר יהוה יֵרֵד“ (שמואל א׳ כג, פסוקים טיא). ואכן, מיד לאחר קבלת התשובה עוזבים דוד ואנשיו את המקום. העזיבה מעידה על התוקף שיוחס לדברים וכך קיבל הביטוי את משמעותו המודרנית.

מילים וביטויים נרדפיםעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: oracle‏‏‏‏
  • צרפתית: oracle‏‏‏‏

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: אורים ותומים


השורש אור

השורש א־ו־ר הוא שורש מגזרת נע"ו/י הנוטה לפי משקל "פָּעֹל".

נטיות הפעליםעריכה

א־ו־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אוֹר אוֹר יָאוֹר אוֹר לֵאוֹר
נִפְעַל נָאוֹר נָאוֹר יֵאוֹר הֵאוֹר לְהֵאוֹר
הִפְעִיל הֵאִיר מֵאִיר יָאִיר הָאֵר לְהָאִיר
הֻפְעַל הוּאַר מוּאָר יוּאַר -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל


הערותעריכה

  • בבניין קל, בגופים הראשון והשני החולם המלא אחרי פה"פ הופך לחולם חסר בהטיית העבר, כך; אֹרְתִּי, אֹרְנוּ, אֹרְתָּ וכו'...
  • בבניין קל, בזמן הֶעתיד של צורת הנוכחות והנסתרות, ת' האית"ן תונע בקמץ, כך: תָּאֹרְנָה.
השורש תמם

השורש ת־מ־ם הוא שורש הניטה בבניינים הפעיל וקל על דרכה של גזרת ע"ע, יתר הבניינים ניטים על דרכה של גזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

ת־מ־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל תַּם תַּם יִתֹּם אוֹ יִתַּם תֹּם לָתֹם
נִפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הִפְעִיל הֵתֵם מֵתֵם יָתֵם הָתֵם לְהָתֵם
הֻפְעַל הֻתְמַם מֻתְמָם יֻתְמַם -אין- -אין-
פִּעֵל תִּמֵּם מְתַמֵּם יְתַמֵּם תַּמֵּם לְתַמֵּם
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתַּמֵּם מִתַּמֵּם יִתַּמֵּם הִתַּמֵּם לְהִתַּמֵּם

הערותעריכה

  • בבניין קל, מצויות במקורות שתי דַּרְכֵי הטיה; האחת לפי דרך הרגילה לפועלי ע"ע בבניין קל "יִתֹּם" (כמו יִסֹּב, יִקֹּד וכדומה), והשנית לפי "יִתַּם", שזוהי כמובן צורת עתיד הרגילה בבניין נפעל לפועלי ע"ע.
  • בבניין הפעיל הניקוד של אות אית"ן בעתיד מצוי במקרא גם בפתח: ”עֲלֵה אֶל חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וְיַתֵּם אֶת-הַכֶּסֶף...“ (מלכים ב׳ כב, פסוק ד)
  • המטה בבניין הפעיל לפי גזרת השלמים; הִתְמִים, אַתְמִים, הַתְמִימִי וכו', איננו משתבש, שכן סבילו (בניין הופעל) ניטה על דרך זו.
  • בבניין התפעל הידמו ת' השורש ות' הבניין לכדי ת' דגושה.