אורים ותמים

אוּרִים וְתֻּמִּיםעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אורים ותומים
הגייה* urim vetumim
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר ריבוי
שורש
דרך תצורה צרף
נטיות
  1. לשון המקרא פריט מתשמישי הקדושה של הכהן הגדול בבית המקדש, שהיה מונח על החושן או בתוכו; באמצעות האורים והתומים נמסרו לכהן הגדול דברי התשובה של אלוהים על שאלה ששאל אותו.
    • ”וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה' וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי יהוה תָּמִיד“ (שמות כח, פסוק ל).
    • "וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי יְהוָה עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה." (במדבר כז כא)
    • ”אין לנו כהן גדול. לכפר בעדנו. ואיך יתכפר לנו. על שגגותינו. אין לנו אורים ותומים. לשאול בהם. ואיך יאור לנו. מאופל.“ (סליחות, מאת יוסי בן יוסי, בין שנת 400 לשנת 600, באתר מאגרים)
  2. בהשאלה (1): דבר אלוהים, דבר האל, רצון האל.
  3. בהשאלה (2): סמכות עליונה בתחום מסוים.
    • ”אנו משעננו היחיד הוא הכתב, האוצרות הבלומים הגנוזים במקורותינו הכתובים בספר, וכל זמן שאנו מסתמכים עליהם, כל זמן שאנו נמלכים ב“אורים ותומים” אלה, אין לנו להתירא מפני סכנת הברבריסמים ושפע המלים הזרות המציפות מפעם לפעם את לשוננו.“ (לשון הספר ולשון הדיבור, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

גיזרוןעריכה

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • רש"י על שמות כח ל: "את האורים ואת התומים" - הוא כתב שם המפורש שהיה נותנו בתוך כפלי החשן שעל ידו הוא מאיר דבריו ומתמם את דבריו (יומא עג) ובמקדש שני היה החשן שא"א לכ"ג להיות מחוסר בגדים אבל אותו השם לא היה בתוכו ועל שם אותו הכתב הוא קרוי משפט שנא' (במדבר כז) ושאל לו במשפט האורים.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: אורים ותומים