אוֹטוֹרִיטָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אוטוריטה
הגייה* otorita
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה שאילה מלועזית
נטיות ר׳ אוֹטוֹרִיטוֹת
  1. סמכות; השפעה או שלטון על אדם או קבוצה.
  2. בהשאלה: בעל סמכות; אדם המקובל כבעל ידע אמין בתחום מסוים.
    • ... ובדלהי לא הכל בטוחים, שמר ניהרו הוא הוא אוטוריטה מוסרית רחוקה מכל משוא־פנים ותועלתיות מתוך "מתווכים" במדור "יומן" מאת עזריאל קרליבך. הופיע בעיתון "מעריב" מיום 28/11/1955
    • פלוני מבקר קולנוע מפורסם, ונחשב לאוטוריטה בתחום.

גיזרון

עריכה
  • לטינית auctoritas: סמכות, השפעה‏ ‏ צרפתית autorité סמכות‏

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

מידע נוסף

עריכה
  • ברוב המילים הלועזיות האות טי"ת מקבילה לאות האנגלית t, והאות ת"ו מקבילה ל־th. המילה "אוטוריטה" היא יוצאת־דופן, שכן מקבילתה באנגלית היא "authority", וניתן היה לצפות לכתיב "אותוריטה". ברם, האקדמיה קבעה את הכתיב "אוטוריטה" בשני טי"תים בהתאם למקור בלטינית auctōritas. גם באנגלית של ימי הביניים נכתבה המילה בשתי t ובלי th.‏[1]

ראו גם

עריכה

סימוכין

עריכה
  1. בן-ציון פישלר, "ט' ות' במילים לועזיות". ‏האקדמיה ללשון העברית‏, 22/01/2014