מַנְדָּטעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מנדט
הגייה* mandat
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות מַנְדָּט־, ר׳ מַנְדָּטִים
  1. ייפוי כח, מינוי מטעם, הרשאה, היתר, אישור, הצדק, סמכות, לגיטימציה, שליחות, ייצוג.
    • לרה"מ אין מנדט למסור שטחי מולדת לאויב.
  2. ייפוי כוח הניתן למעצמה כלשהי לשלוט באופן זמני או חלקי על טריטוריה שאינה בשטחה.
    • "המנדט הבריטי" הוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים, ולפיו שלטו הבריטים בארץ ישראל.
  3. ייפוי כוח הניתן למפלגה לאייש את כסאות הפרלמנט בהתאם למספר הקולות שקיבלה בבחירות.
    • מפלגת הגמלאים זכתה במספר קולות עצום שלבטח ייתן להם 10 מנדטים בכנסת.

גיזרוןעריכה

  • מלטינית: mandatum – שליחות.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: מנדט (פירושונים)