אבנט

אַבְנֵט

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אבנט
הגייה*	avnet
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות

גבר חוגר אבנט

1. חגורה אופנתית רחבה אשר עשויה מבד.

   • ”וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ, חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל, וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ, מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט; וְעָשׂוּ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, וּלְבָנָיו-לְכַהֲנוֹ-לִי“ (שמות כח, פסוק ד)
   • "שְׁטַמְפְּפֶר בָּא, וְגוּטְמַן בָּא, וְזֶרַח בַּרְנֵט, / וְיוֹאֵל מֹשֶׁה סַלּוֹמוֹן עִם חֶרֶב בָּאַבְנֵט." (הבלדה על יואל משה סלומון, מאת יורם טהרלב)
   • האבנט משמש כחלק ממדי התפילה של החסידים.

גיזרון

• המילה מופיעה במקרא.
• תיבת "אבנט" מצוייה עוד בטרם מגעם של אנשי יהודה עם תרבות הפרסים, מילון קליין והחוקר אלנבוגן, גורסים כי תיבת "אבנט" הושאלה מן מצרית עתיקה (בנ-ת, ben-t) כפועל, במשמעות "לחגור" בתוספת א' פרוסטתית, וחילוף באות האחרונה, ד' ← ט'.

ארמית בבלית: אָפוּנְדָא ,פוּנְדָא, פֶּנֶד; חגורה, סנסקריט: (बन्ध ;bandhá) בהוראת: עֲטִיפָה, כְּרִיכָה, לְפִיפָה. פרסית: (بند; ‎band) פירוש:רְצוּעָה, פַּס, סֶרֶט . גרמנית - ßänd^{[דרושה הבהרה]}. השוו, אנגלית - 'to bind'.

• החוקר יהושע מאיר גרינץ הראה כי בימי בית שני נהוג היה לכנות את אותו אבנט בשם הבבלי: "הֶמְיָן" εμέιαν כנראה מיסוד תיבה הודו-אירופית קדומה המצויה גם בלשון קדם-הלנית: (men- בהוראת: נשאר, מקובע). גריניץ מביא ראייה מדברי הכהן יוספוס מתיתיהו: "משה קרא לה אומנם אבנט אך אנו למדנו לקרוא לה המין", ניתן להבחין בתיבה זו גם במופעה המישנאי: ”מִבְּלָאֵי מִכְנְסֵי כֹּהֲנִים וּמֵהֶמְיָנֵיהֶן, מֵהֶן הָיוּ מַפְקִיעִין, וּבָהֶן הָיוּ מַדְלִיקִין“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ה, משנה ג)

מילים נרדפות

• המיין

תרגום

• אנגלית: sash‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אבנט

בגדי כהונה