חשן

חשֶׁן

אבני החשֶׁן

אחד מפריטי בגדי השרד שעל הכהן הגדול ללבוש בעת שירות הקודש. החושן, נקרא גם בכמה מקומות גם "חושן המשפט".
- ”וְיִרְכְּסוּ אֶת-הַחֹשֶׁן מִטַּבְּעֹתָו אֶל-טַבְּעֹת הָאֵפוֹד בִּפְתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹת עַל-חֵשֶׁב הָאֵפוֹד וְלֹא-יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד.“ (שמות כח, פסוק כח)
- ”וַיָּשֶׂם עָלָיו אֶת-הַחֹשֶׁן וַיִּתֵּן אֶל-הַחֹשֶׁן אֶת-הָאוּרִים וְאֶת-הַתֻּמִּים.“ (ויקרא ח, פסוק ח)

ערבית: חשן خشن בהוראת מחוספס, עשוי-גס.
כנראה בשל רפורמה משפטית-אופנתית קדומה השתנה מראה החשן שבימי בית ראשון עוצב מ-12 אבנים נוצצות שנענד כשרשרת על גבי חזה של כהן גדול ועד לימי בית שני שם כבר החשן היה בסה"כ וסט המכסה את פלג הגוף העליון ועובדה היא שבלשון יוונית קוינה של תרגום השבעים תרגמו את תיבת חשן מויקרא ח' במילה שהגייתה: אפטיטימה (ἐπιτίθημι) בהוראת כסות,מעטה. יש לציין כי עפ"י יוספוס פלביוס הכהן פסקו אורים ותומים מלהבהב בשלהי כהונת יוחנן כהן גדול עת המיר עצמו והחל לאמץ את דרך הצדוקים ,בימיו החלה להתגבר תופעת הכתתיות שפיצלה את העם ולבסוף הביאה לביטול השלטון היהודי על ארץ ישראל עד לעת החדשה (קדמוניות ג'-218) .

ערך בוויקיפדיה: חושן

בגדי כהן הדיוט: מצנפת | אבנט | מכנסים | כתונת

מוסיף עליהם כהן גדול: ציץ | חושן | אורים ותומים | אפוד | מעיל