פטדה
פִּטְדָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | פטדה |
| הגייה* | pitda |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | פ־ט־ד |
| דרך תצורה | משקל קִטְלָה |
| נטיות | |
| אבני החשֶׁן | ||||
|---|---|---|---|---|
| ||||
| ||||
| ||||
| ||||
- אבן חן שצבעה לרוב בגוונים צהבהב חום, אך עשויה להופיע גם בצבעים נוספים.
- ”וַיְמַלְאוּ-בוֹ – אַרְבָּעָה, טוּרֵי אָבֶן; טוּר, אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת – הַטּוּר, הָאֶחָד.“ (שמות לט, פסוק י).
- ”בְּעֵדֶן גַּן-אֱלֹהִים הָיִיתָ, כָּל-אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה, סַפִּיר נֹפֶךְ, וּבָרְקַת וְזָהָב; מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ, בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ.“ (יחזקאל כח, פסוק יג).
- ”לֹא יַעַרְכֶנָּה פִּטְדַת כּוּשׁ בְּכֶתֶם טָהוֹר לֹא תְסֻלֶּה.“ (איוב כח, פסוק יט)
גזרון
עריכה- פרופ' חיים רבין העיר במאמרו כי מקור המלה מסנסקריט: pīta) पीत) – צהוב בשפות השמיות אין מלה בעלת קרבה גזרונית (אטימולוגית) לפטדה, צימוד ט' ו־ד' נדיר בשפות השמיות, ומכאן שאין זו מלה עברית במקורה [1] [2].
- בתאילנד, שגור המושג - "פְרֶה-פִּטְדָה" בשפה תאית הפירוש מילולית -"הכיסוי העֵיני" או "עצימה של העיניים" ובאופן בסיסי הכוונה היא לעיניו העצומות של בודהה. "קמע פרה-פִּטְדָה" הוא פסלון המציג את בודהה כשעיניו מכוסות כשרק מנטרות מופיעות על הפסל. מלשון קדם-תאית: פ.טה (p.taːᴬ) בהוראת: עין.
- בלשון יוונית-קויינה המצויה בתרגום השבעים נכתב השם שהגייתו: טופזיניון (τοπάζιον) בוולגטה הלטינית מועתק השם טופזיוס: (topazius) החוקר יהושע מאיר גרינץ מאשר כי מדובר בזהוי לטיני נכון לתיבה היוונית ומדובר בסיכול אותיות במעתק היווני-ללטיני. ” פִּטְדַת כּוּשׁ “ (איוב כח, פסוק יט) מקורה מממלכת כוש הקדומה שלדבריו של סטארבו ודיודורוס הסיקילי מצוייה באי-הנחשים שבמצרים בקרבת מקום מזהה פלניוס אי נוסף בשם: טופזיוס-אינסולה הסברה היא שמדובר באי זברגד המצרי (Zabargad Island) שם מצוי מחצב כריזולית בצבע ירקרק זהוב (פלניוס עצמו טוען כי היא אבן שקופה שלא ניתן לראותה באור יום).
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: topaz
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: פטדה |