פִּטְדָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פטדה
הגייה* pitda
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש פ־ט־ד
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות
אבני החשֶׁן
ראובן
אֹדֶם
שמעון
פִּטְדָה
לוי
בָּרְקַת
יהודה
נֹפֶךְ
יששכר
סַפִּיר
זבולון
יָהֲלֹם
דן
לֶשֶׁם
נפתלי
שְׁבוֹ
גד
אַחְלָמָה
אשר
תַּרְשִׁישׁ
יוסף
שֹׁהַם
בנימין
יָשְׁפֵה
 
פטדה
  1. אבן חן שצבעה לרוב בגוונים צהבהב חום, אך עשויה להופיע גם בצבעים נוספים.
    • ”וַיְמַלְאוּ-בוֹ – אַרְבָּעָה, טוּרֵי אָבֶן; טוּר, אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת – הַטּוּר, הָאֶחָד.“ (שמות לט, פסוק י).
    • ”בְּעֵדֶן גַּן-אֱלֹהִים הָיִיתָ, כָּל-אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה, סַפִּיר נֹפֶךְ, וּבָרְקַת וְזָהָב; מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ, בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ.“ (יחזקאל כח, פסוק יג).
    • ”לֹא יַעַרְכֶנָּה פִּטְדַת כּוּשׁ בְּכֶתֶם טָהוֹר לֹא תְסֻלֶּה.“ (איוב כח, פסוק יט)

גזרוןעריכה

  • פרופ' חיים רבין העיר במאמרו כי מקור המלה מסנסקריט: pīta) पीत) – צהוב. בשפות השמיות אין מלה בעלת קרבה אטימולוגית לפטדה, צימוד ט' ו־ד' נדיר בשפות השמיות, ומכאן שאין זו מלה עברית במקורה. [1].
  • מעט מזרחה ממוקד הולדת הסנסקריט, בתאילנד, שגור המושג - "פְרֶה-פִּטְדָה" בשפה תאית הפירוש מילולית -"הכיסוי העייני" או "עצימה של העיניים" ובאופן בסיסי הכוונה היא לעיניו העצומות של בודהה. "קמע פרה-פִּטְדָה" היא פסלון המציג את בודהה כשעיניו מכוסות כשרק מנטרות מופיעות על הפסל.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: topaz‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: פטדה

הערות שולייםעריכה

  1. עולם התנך -שמות,הוצאת דברי הימים - הוצאה לאור בע"מ 1993-1996 עמוד: 169