נֹפֶךְעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נופך
הגייה* nofekh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ ?
אבני החשֶׁן
ראובן
אֹדֶם
שמעון
פִּטְדָה
לוי
בָּרְקַת
יהודה
נֹפֶךְ
יששכר
סַפִּיר
זבולון
יָהֲלֹם
דן
לֶשֶׁם
נפתלי
שְׁבוֹ
גד
אַחְלָמָה
אשר
תַּרְשִׁישׁ
יוסף
שֹׁהַם
בנימין
יָשְׁפֵה
  1. לשון המקרא אבן יקרה, מאבני החושן.
    • ”וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי – נֹפֶךְ, סַפִּיר, וְיָהֲלֹם.“ (שמות כח, פסוק יח)
    • ”אֲרָם סֹחַרְתֵּךְ מֵרֹב מַעֲשָׂיִךְ בְּנֹפֶךְ אַרְגָּמָן וְרִקְמָה וּבוּץ וְרָאמֹת וְכַדְכֹּד נָתְנוּ בְּעִזְבוֹנָיִךְ.“ (יחזקאל כז, פסוק טז)
  2. [עממי] גוון ,עבוד מחודש[1].
    • "בכח ידו של הקב"ה ובממונם של אחינו בני ישראל - הוספתי נופך משלי על דברי רבי לייב המלמד".(מתוך "בימי הרעש", מנדלי מוכר ספרים ,1894)

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: נופך (אבן חן מקראית)

הערות שולייםעריכה

  1. הבנה לא מדוייקת למילה, מן השימוש בביטוי הוסיף נופך משלו