נֹפֶךְ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נופך
הגייה* nofekh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ ?
אבני החשֶׁן
ראובן
אֹדֶם
שמעון
פִּטְדָה
לוי
בָּרְקַת
יהודה
נֹפֶךְ
יששכר
סַפִּיר
זבולון
יָהֲלֹם
דן
לֶשֶׁם
נפתלי
שְׁבוֹ
גד
אַחְלָמָה
אשר
תַּרְשִׁישׁ
יוסף
שֹׁהַם
בנימין
יָשְׁפֵה
  1. לשון המקרא אבן יקרה, מאבני החושן.
    • ”וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי – נֹפֶךְ, סַפִּיר, וְיָהֲלֹם.“ (שמות כח, פסוק יח)
    • ”אֲרָם סֹחַרְתֵּךְ מֵרֹב מַעֲשָׂיִךְ בְּנֹפֶךְ אַרְגָּמָן וְרִקְמָה וּבוּץ וְרָאמֹת וְכַדְכֹּד נָתְנוּ בְּעִזְבוֹנָיִךְ.“ (יחזקאל כז, פסוק טז)
  2. [עממי] גוון ,עבוד מחודש קישוט נוסף.[1].
    • "בכח ידו של הקב"ה ובממונם של אחינו בני ישראל - הוספתי נופך משלי על דברי רבי לייב המלמד".(מתוך "בימי הרעש", מנדלי מוכר ספרים ,1894)

גיזרון

עריכה
  • מקראי,החוקר יהושע מאיר גרינץ מצא את גיזרונה המצרי-קדום בכתיב "מפֿכאת" (mfkꜣt הקשורה בגזרונה המצרי לשם האבן: לשם) בהוראת הצבע: טורקיז ה"מפכאת" הופקה בג'בל מע'רה ובסרביט אל-ח'אדם שבמדבר סיני כבר מהתקופה הניאוליתית ועד התרבות הבדרית והקדם שושלתית במצרים, המילה נפך הושאלה לאשורית בצורה אִנפִכִּ: (infiki)[דרושה הבהרה] בעקבות כך ישנם חוקרים שהסיקו שהתיבה המצרית הושאלה בתחילה לעברית קודם שנשתנה הצליל [2]. להלן הכתיב ההרוגליפי:
mf
kA
t

צירופים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: נופך (אבן חן מקראית)

הערות שוליים

עריכה
  1. הבנה לא מדוייקת למילה, מן השימוש בביטוי הוסיף נופך משלו
  2. לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה, Vol. לט‎, א/ב‎ (תשרי-טבת תשל"ה), עמ': 8