יוסף
יוֹסֵףעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | יוסף |
| הגייה* | yosef |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | י־ס־ף |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- לשון המקרא דמות מקראית. בנו של יעקב מרחל, אבי השבטים אפרים ומנשה.
- ”וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים.“ (בראשית לז, פסוק ג)
- ”וְאֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר-הֶעֱלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם...“ (יהושע כד, פסוק לב)
- ”...וּלְקַח עֵץ אֶחָד וּכְתוֹב עָלָיו לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם וְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו.“ (יחזקאל לז, פסוק טז)
- ”וְגִבַּרְתִּי אֶת-בֵּית יְהוּדָה וְאֶת-בֵּית יוֹסֵף אוֹשִׁיעַ...“ (זכריה י, פסוק ו)
- ”וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף; וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר.“ (תהלים עח, פסוק סז)
- שם פרטי לזכר.
- ”שַׁלּוּם אֲמַרְיָה יוֹסֵף.“ (עזרא י, פסוק מב)
- ”לִבְנֵי אָסָף זַכּוּר וְיוֹסֵף וּנְתַנְיָה וַאֲשַׂרְאֵלָה...“ (דברי הימים א׳ כה, פסוק ב)
- ”עִשּׂוּר אַחֵר שֶׁאֲנִי עָתִיד לָמוֹד, נָתוּן לַעֲקִיבָא בֶן יוֹסֵף שֶׁיִּזְכֶּה בוֹ לָעֲנִיִּים, וּמְקוֹמוֹ מֻשְׂכָּר לוֹ.“ (משנה, מסכת מעשר שני – פרק ה, משנה ט)
- ”יוֹסֵף בֶּן יוֹעֶזֶר הָיָה חָסִיד שֶׁבַּכְּהֻנָּה, וְהָיְתָה מִטְפַּחְתּוֹ מִדְרָס לַקֹּדֶשׁ.“ (משנה, מסכת חגיגה – פרק ב, משנה ז)
- ”וְקַלְמָרִין שֶׁל יוֹסֵף הַכֹּהֵן הָיְתָה נְקוּבָה בְּצִדָּהּ.“ (משנה, מסכת מקוואות – פרק י, משנה א)
גיזרוןעריכה
- צורת עתיד של הפועל הוסיף, כנראה בפסוק הבא: ”וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף יהוה לִי בֵּן אַחֵר.“ (בראשית ל, פסוק כד)
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
תרגוםעריכה
מידע נוסףעריכה
- מופיע פעם אחת גם בתצורה ”יהוסף“ (תהלים פא, פסוק ו) יתכן שזה בניב שהיה מקובל בשבט יהודה. כמו למשל: יורם (בשבטי הצפון) ויהורם (בשבט יהודה).
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: יוסף |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יוסף |