רחל

רָחֵל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רחל
הגייה^*	rakhel
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	ר׳ רְחֵלִים; רְחֵל־, ר׳ רְחֵלֵי־

רחלים

ארבע האמהות
שָׂרָה \| רִבְקָה \| רָחֵל \| לֵאָה

כבשה מבוגרת ממין נקבה, סוג יונק מבוית שהאדם מגדלו מימי קדם לשם שימוש בצמרו, בבשרו, בחלבו ובעורו
- ”עִזִּים מָאתַיִם, וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים; רְחֵלִים מָאתַיִם, וְאֵילִים עֶשְׂרִים.“ (בראשית לב, פסוק טו)
- ”נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה, וְלֹא יִפְתַּח־פִּיו כַּשֶּׁה לַטֶּבַח יוּבָל; וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה, וְלֹא יִפְתַּח פִּיו.“ (ישעיהו נג, פסוק ז)
- ”שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים שֶׁעָלוּ מִן-הָרַחְצָה; שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת, וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם.“ (שיר השירים ו, פסוק ו)
- ” צֶמֶר גְּמַלִּים וְצֶמֶר רְחֵלִים שֶׁטְּרָפָן זֶה בָזֶה, אִם רֹב מִן הַגְּמַלִּים, מֻתָּר, וְאִם רֹב מִן הָרְחֵלִים, אָסוּר, מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, אָסוּר.“ (משנה, מסכת כלאים – פרק ט, משנה א)
לשון המקרא בתו של לבן, אשתו של יעקב אבינו, ואחת מבין ארבע האמהות במקרא.
- ”וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל וַיֹּאמֶר אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה“ (בראשית כט, פסוק יח)
- ”כֹּה אָמַר יהוה – קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע, נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים; רָחֵל מְבַכָּה עַל־בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל־בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ.“ (ירמיהו לא, פסוק יד)
- ”...יִתֵּן יהוה אֶת־הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל־בֵּיתֶךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל...“ (רות ד, פסוק יא)
שם פרטי לנקבה.
- "אומרים להם: והלא רבי עקיבא היו לו בנים ובנות. אלא אומרים להם: מפני שזכתה רחל אשתו." (אבות דרבי נתן ו#ב)