רבקה

רִבְקָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רבקה
הגייה*	rivka
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ר־ב־ק
דרך תצורה	משקל קִטְלָה
נטיות	ר׳ רְבָקוֹת

1. לשון המקרא שם פרטי לנקבה. אחת מארבע האמהות, אשת יצחק ואם יעקב ועשיו.

   • ”וַיְהִי יִצְחָק בֶּן־אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת־רִבְקָה בַּת־בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה.“ (בראשית כה, פסוק כ)

2. לשון חז"ל רתמה לחיבור שתי פרות או יותר זו לזו.

   • ”גָּבְהָן עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְרָחְבָּן שִׁשָׁה, וְעָבְיָן כָּל שֶׁהוּא, וּבֵינֵיהֶן כִּמְלא שְׁתֵּי רְבָקוֹת שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ בָּקָר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.“ (משנה, מסכת עירובין – פרק ב, משנה א)
   • ”נכנסה לרבקה ודשה עם אמה ועול, פוסל לעבודה.“ (תוספתא, מסכת פרה – פרק ב, הלכה ג)

גיזרון

1. יש הקושרים דווקא לשורש ר־פ־ק. חוקר המקרא וילהלם גנזיוס קושר בין שני המשמעים בכך שהיא "לוכדת ביופייה", אך זהו פירוש דחוק.
2. מקבילה בערבית رِبْقَة (רִבְקָה)

תרגום

שם פרטי

• אנגלית: Rebecca‏‏‏‏

ראו גם

• מרבק

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: רבקה

שרה רבקה רחל ולאה, באתר האקדמיה ללשון העברית, 23 באוגוסט 2018