שרה
שָׂרָה א
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שרה |
הגייה* | Sara |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | שׂ־ר־ר |
דרך תצורה | משקל קַטְלָה |
נטיות |
ארבע האמהות |
---|
- שָׂרָי; הָאֵם הַעִבְרִיָּה הָרִאשׁוֹנָה מִבֵּין אַרְבַּע הָאִמָּהוֹת, וְהִיא אֵשֶׁת אַבְרָהָם, אֵם יִצְחָק וּבִתּוֹ שֶׁל הָרָן.
- ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם, שָׂרַי אִשְׁתְּךָ, לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי: כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ“ (בראשית יז, פסוק טו)
- ”וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה“ (בראשית כג, פסוק א)
- ”הַבִּיטוּ אֶל-אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל-שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם כִּי-אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ“ (ישעיהו נא, פסוק ב)
- שם פרטי לנקבה.
- שָׂרָה שָׁרָה שִׁיר שָׂמֵחַ, שִׁיר שָׂמֵחַ שָׁרָה שָׂרָה
- "שם כל השרות והדליות והרינות / פסעו לאט בתוך שדרת קזוארינות" (בהאחזות הנח"ל בסיני, מאת נעמי שמר)
גיזרון
עריכה- צורת נקבה מן שר.
צירופים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: Sarah
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: שרה |
שָׂרָה ב
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שרה |
שורש וגזרה | שׂ־ר־י/ה, גזרת נל"י/ה |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא נִצֵּחַ בְּמַאֲבָק וְעִמּוּת
- ”וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל: כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל“ (בראשית לב, פסוק כט)
- ”בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת-אָחִיו; וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת-אֱלֹהִים“ (הושע יב, פסוק ד)
- "...בני הבית השמחים לחזות נָקָם על המשׂאה אשר שָׂרִיתִי עליהם..." מרדכי אהרן גינצבורג, "אביעזר", עמ' 31
ראו גם
עריכהשָׁרָה ג
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שרה |
שורש וגזרה | שׁ־ר־י/ה, גזרת נל"י/ה |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- שָׂם דְּבַר־מַה בְּנוֹזֵל לְמַעַן יִסְפֹּג וְיִתְרַטֵּב כָּל צָרְכּוֹ.
- ”אֵין שׁוֹרִין אֶת הַחִלְתִּית בַּפּוֹשְׁרִין, אֲבָל נוֹתֵן לְתוֹךְ הַחֹמֶץ; וְאֵין שׁוֹרִין אֶת הַכַּרְשִׁינִין וְלֹא שָׁפִין אוֹתָן, אֲבָל נוֹתֵן לְתוֹךְ הַכְּבָרָה אוֹ לְתוֹךְ הַכַּלְכָּלָה.“ (משנה, מסכת שבת – פרק כ, משנה ג)
- ”אֵין שׁוֹרִין אֶת הַמֻּרְסָן לַתַּרְנְגוֹלִים, אֲבָל חוֹלְטִין; הָאִשָּׁה לֹא תִשְׁרֶה אֶת הַמֻּרְסָן שֶׁתּוֹלִיךְ בְּיָדָה לַמֶּרְחָץ“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ב, משנה ז)
- ”עָשָׂה בָהֶן מְלָאכָה אוֹ שֶׁשָּׁרָה בָהֶן פִּתּוֹ, פְּסוּלִין; שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן לִשְׁרוֹת בָּזֶה וְנָפַל לַשֵּׁנִי, כְּשֵׁרִים.“ (משנה, מסכת ידים – פרק א, משנה ג)
- "...ולא יעשה בריכת מים לשרות בה הבגדים לכיבוס..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר קניין, הלכות שכנים, פרק א')
- ”...אֱגוֹזִים וּפוֹל וְדָגָן לִשְׁרוֹת שָׁם יוֹם תָּמִים עֲדֵי יְרֻכְּכוּ...“ (תולדות הטבע א, מאת מנדלי מוכר ספרים, 1862, באתר מאגרים)
- נִמְצָא בְּקֶרֶב־, בָּא וְנָח עַל־ (גם בהשאלה).
- ”כדי שתשרה עליו רוח טומאה זימנין דמסכנין ליה“ (בבלי, מסכת נידה – דף יז, עמוד א)
- "ואף על פי שמכוונין דעתן, אפשר שתשרה שכינה עליהן, ואפשר שלא תשרה" (משנה תורה להרמב"ם, ספר המדע, הלכות יסודי התורה, פרק ט')
- הציפורים שורות על פארות האילן.
גיזרון
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכה- סחט(1,2)
שָׁרָה ד
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שרה |
שורש וגזרה | שׁ־ר־י/ה, גזרת נל"י/ה |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא פָּתַח וְאִפְשֵׁר מַעֲבָר, הוֹצִיא וְשִׁחְרֵר לַמֶּרְחָב.
גיזרון
עריכה- נפוץ בלשון חז"ל מארמית: במשמעות הִתִּיר לַעֲשׂוֹת. שָׁרִי לְמִשְׁרִי
- "...הוא אסרה והוא שרתה והא עריות דאסר להו ולא שרי להו..." (תלמוד בבלי, גמרא, מסכת קידושין, י"ג)
- ”לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי-המשרה“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ג, משנה ה) רס"ג - בתקופת עליית קרנה של ה"עברית המשוערבת" , תרגם תיבה זו בהוראת "מי השרייה" או "השרייה במים", בערבית תירגם - "נֲקעה",ראו בערבית -نقع
מידע נוסף
עריכה- 2: ברוח פירוש תיבת "משרה" ראה לעיל, ומייד בהמשך , מתרגם רס"ג את התיבה המשנאית ”פָּלְטָה“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ג, משנה ו) ומקשרה עם תיבת "זלק"زَلَق שהוראתה הערבית-מקורית היא "מקום חלקלק" . רס"ג פירש, זלקה = הפרשה, וגם-"דזנטריה" [1].
נגזרות
עריכהראו גם
עריכהסמוכין
עריכההערות שוליים
עריכה- ↑ נחמיה אלוני,"ממילון המשנה לרב סעדיה גאון", לשונינו יח ג-ד, תשי"ב/תשי"ג
שָׁרָה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | |
הגייה* | |
חלק דיבר | |
מין | |
שורש | שׁ־ר־י/ה |
דרך תצורה | |
נטיות |
גיזרון
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: word