שָׂרָה אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שרה
הגייה* Sara
חלק דיבר
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות
 
שרה מסכיתה לדברי המלאכים ושוחקת.
ארבע האמהות

שָׂרָה | רִבְקָה | רָחֵל | לֵאָה

  1. שָׂרָי; הָאֵם הַעִבְרִיָּה הָרִאשׁוֹנָה מִבֵּין אַרְבַּע הָאִמָּהוֹת .מֻזְכֶּרֶת בְסֵפֶר בְּרֵאשִׁית, וְהִיא אֵשֶׁת אַבְרָהָם, אֵם יִשְׁמָעֵאל וְיִצְחָק וּבִתּוֹ שֶׁל הָרָן.
    • ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם, שָׂרַי אִשְׁתְּךָ, לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי: כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ“ (בראשית יז, פסוק טז)
    • ”וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה (בראשית כג, פסוק א)
    • ”הַבִּיטוּ אֶל-אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל-שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם כִּי-אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ“ (ישעיהו נא, פסוק ב)
  2. שם פרטי לנקבה.

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: Sarah‏‏‏‏

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: שרה

שָׂרָה בעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שרה
שורש וגזרה שׂ־ר־י/ה, גזרת נל"י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא נִצֵּחַ בְּמַאֲבָק וְעִמּוּת
    • ”וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל: כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל“ (בראשית לב, פסוק כט)
    • ”בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת-אָחִיו; וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת-אֱלֹהִים“ (הושע יב, פסוק ד)
    • "...בני הבית השמחים לחזות נָקָם על המשׂאה אשר שָׂרִיתִי עליהם..." מרדכי אהרן גינצבורג, "אביעזר", עמ' 31

גיזרוןעריכה

מלשון שר

ראו גםעריכה

שָׁרָה אעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שרה
שורש וגזרה שׁ־ר־י/ה, גזרת נל"י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. שָׂם דְּבַר־מַה בְּנוֹזֵל לְמַעַן יִסְפֹּג וְיִתְרַטֵּב כָּל צָרְכּוֹ.
  2. נִמְצָא בְּקֶרֶב־, בָּא וְנָח עַל־ (גַּם מֶטָפוֹרִית).

גיזרוןעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

שָׁרָה בעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שרה
שורש וגזרה שׁ־ר־י/ה, גזרת נל"י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא פָּתַח וְאִפְשֵׁר מַעֲבָר, הוֹצִיא וְשִׁחְרֵר לַמֶּרְחָב.
    • ”תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִשְׁרֵהוּ; וְאוֹרוֹ עַל-כַּנְפוֹת הָאָרֶץ“ (איוב לז, פסוק ג)

גיזרוןעריכה

  1. נפוץ בלשון חז"ל מארמית: במשמעות הִתִּיר לַעֲשׂוֹת. שָׁרִי לְמִשְׁרִי
  2. ”לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי-המשרה (משנה, מסכת ברכותפרק ג, משנה ה) רס"ג - בתקופת עליית קרנה של ה"עברית המשוערבת" , תרגם תיבה זו בהוראת "מי השרייה" או "השרייה במים", בערבית תירגם - "נֲקעה",ראו בערבית -نقع

מידע נוסףעריכה

2: ברוח פירוש תיבת "משרה" ראה לעיל, ומייד בהמשך , מתרגם רס"ג את התיבה המשנאית ”פָּלְטָה“ (משנה, מסכת ברכותפרק ג, משנה ו) ומקשרה עם תיבת "זלק"زَلَق שהוראתה הערבית-מקורית היא "מקום חלקלק" . רס"ג פירש, זלקה = הפרשה, וגם-"דזנטריה" [1].

נגזרותעריכה

ראו גםעריכה

סמוכיןעריכה

  1. נחמיה אלוני,"ממילון המשנה לרב סעדיה גאון", לשונינו יח ג-ד, תשי"ב/תשי"ג