לערך העוסק בשֹׁר, עם דגש חזק ב־ר'; ראו שֹׁרֶר.

שָׁר א עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שר
שורש וגזרה שׁ־י־ר א, גזרת נע"ו/י
בניין פָּעַל (קַל)
  1. השמיע בקולו מילים ומנגינה מסוימת, שיר מסוים.
    • התֹאבי לשיר בטקס?
    • ”כָּל כּוֹכְבֵי בֹקֶר לְךָ יָשִׁירוּ / כִּי זָהֳרֵיהֶם מִמְּךָ יַזְהִירוּ“ (רְשִׁיּוֹת (חלק ל"ז), מאת רבי יהודה הלוי, בפרויקט בן יהודה)
    • ”אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהוה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר: אָשִׁירָה לַיהוה כִּי-גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם"“ (שמות טו, פסוק א)

גזרון עריכה

  • מופיעה במכתבי תענך, הכתובים בכתב אכדי בניב כנעני בהגיית שָׁ-רוּת (ša-ru-te) בהוראת: זמרת

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

  • איטלקית: cantare‏‏‏‏
  • אנגלית: sing‏‏‏‏
  • גרמנית: singen‏‏‏‏
  • הולנדית: zingen‏‏‏‏
  • יידיש: זינגען‏‏‏‏
  • יפנית: 歌う‏‏‏‏ (הגייה: utau)
  • לטינית: canere‏‏‏‏
  • ספרדית: cantar‏‏‏‏
  • ערבית: غنى‏‏‏‏ (הגייה: ğániya)
  • פולנית: śpiewać‏‏‏‏
  • פורטוגזית: cantar‏‏‏‏
  • צרפתית: chanter‏‏‏‏
  • רוסית: петь‏‏‏‏ (הגייה: pet)
  • שוודית: sjunga‏‏‏‏

ראו גם עריכה

הערה עריכה

הפועל : "שָׁר" הוא הומונימי, מחד הוא פועל נחי ע"י במשמעות של שירה, זמרה, ומאידך הוא פועל נחי ע"ו במשמעות של התבוננות, הסתכלות. לפיכך, הזמנים: עבר והווה זהים בשני הפעלים, והמשמעות תלוית הקשר. שאר הזמנים מוטים באופן שונה (ו' או י' נגלות).

השורש שׁיר א

השורש שׁ־י־ר א הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים עריכה

שׁ־י־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁר שָׁר יָשִׁיר שִׁיר לָשִׁיר
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל הוּשַׁר מוּשָׁר יוּשַׁר -אין- -אין-
פִּעֵל שוֹרֵר מְשוֹרֵר יְשׁוֹרֵר שׁוֹרֵר לְשׁוֹרֵר
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִשְׁתּוֹרֵר מִשְׁתּוֹרֵר יִשְׁתּוֹרֵר הִשְׁתּוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹרֵר

שָׁר ב עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שר
שורש וגזרה שׁ־ו־ר, גזרת נע"ו/י
בניין פָּעַל (קַל)
  1. (יבוא עם מילת היחס ב-) צפה תוך היעמקות, התבונן.
    • ”אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי; תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן...“ (שיר השירים ד, פסוק ח)
    • ”עוּרוּ הוֹי עוּרוּ, שׁוּרוּ בְּנֵי כְּפָרִים / קָמָה הֵן בָּשְׁלָה כְּבָר עַל פְּנֵי הַכָּרִים / קִצְרוּ, שִׁלְחוּ מַגָּל, עֵת רֵאשִׁית הַקָּצִיר!“ (שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה, מאת מתתיהו שלם בזֶמֶרֶשֶׁת)

מילים נרדפות עריכה

ראו גם עריכה

שַׂר עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שר
הגייה* sar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׂ־ר־ר
דרך תצורה משקל קַל
נטיות ר׳ שָׂרִים; שַׂר־, ר׳ שָׂרֵי־; נ׳ שָׂרָה, נ"ר שָׂרוֹת; נ׳ שָׂרַת־, נ"ר שָׂרוֹת־
  1. לשון המקרא מפקד, מושל.
    • ”וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי־חַיִל מִכָּל־יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל־הָעָם - שָׂרֵי אֲלָפִים, שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת“ (שמות יח, פסוק כה)
    • ”עוד דבר אחד יש בזינייקאוויטץ אשר לא יאמן כי יסֻפר והוא: שר אציל, אדוני העיר אשר לא ישנא את היהודים תכלית שנאה“ (ד"ר יוסף אלפסי, מאת מרדכי דוד ברנדשטטר, בפרויקט בן יהודה)
  2. עברית חדשה חבר ממשלה, מיניסטר.
    • שר הבטחון עומד בראש משרד הבטחון, ומופקד מתוקף תפקידו גם על צה"ל.
    • שרת החינוך הכריזה על רפורמה חדשה בתכנית הלימודים בבתי הספר הממלכתיים.
    • בישיבת הממשלה נכחו שרים רבים.

גיזרון עריכה

  • 2: במשמעות "מיניסטר": מחידושי משה שרת..[1][2]
  • 1: אכדית: šarru, מלך.
  • 1: בלשון מצרית קדומה הכתובה בכתב חרטומים בהגיית - 'שֲֹר' sr ובהוראת - אציל, מכובד, שופט.
A21

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: שר

סימוכין עריכה

  1.   אבשלום קור, "באופן מילולי: רה״מ ושר החוץ משה שרת". ‏icast‏, 24.5.2010
  2.   יעקב צור, "כתב-האמנה מס׳: 4 שליחות דיפלומאטית ראשונה בדרום-אמריקה", הוצאת מעריב.