שר
לערך העוסק בשֹׁר, עם דגש חזק ב־ר'; ראו שֹׁרֶר.
שָׁר א
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | שר |
| שורש וגזרה | שׁ־י־ר א, גזרת נע"ו/י |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- השמיע בקולו מילים ומנגינה מסוימת, שיר מסוים.
- התֹאבי לשיר בטקס?
- ”כָּל כּוֹכְבֵי בֹקֶר לְךָ יָשִׁירוּ / כִּי זָהֳרֵיהֶם מִמְּךָ יַזְהִירוּ“ (רְשִׁיּוֹת (חלק ל"ז), מאת רבי יהודה הלוי, בפרויקט בן יהודה)
- ”אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהוה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר: אָשִׁירָה לַיהוה כִּי-גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם"“ (שמות טו, פסוק א)
גזרון
עריכה- מופיעה במכתבי תענך, הכתובים בכתב אכדי בניב כנעני בהגיית שָׁ-רוּת (ša-ru-te) בהוראת: זמרת
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכההערה
עריכההפועל : "שָׁר" הוא הומונימי, מחד הוא פועל נחי ע"י במשמעות של שירה, זמרה, ומאידך הוא פועל נחי ע"ו במשמעות של התבוננות, הסתכלות. לפיכך, הזמנים: עבר והווה זהים בשני הפעלים, והמשמעות תלוית הקשר. שאר הזמנים מוטים באופן שונה (ו' או י' נגלות).
| השורש שׁיר א | |
|---|---|
|
שָׁר ב
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | שר |
| שורש וגזרה | שׁ־ו־ר, גזרת נע"ו/י |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- (יבוא עם מילת היחס ב-) צפה תוך היעמקות, התבונן.
- ”אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי; תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן...“ (שיר השירים ד, פסוק ח)
- ”עוּרוּ הוֹי עוּרוּ, שׁוּרוּ בְּנֵי כְּפָרִים / קָמָה הֵן בָּשְׁלָה כְּבָר עַל פְּנֵי הַכָּרִים / קִצְרוּ, שִׁלְחוּ מַגָּל, עֵת רֵאשִׁית הַקָּצִיר!“ (שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה, מאת מתתיהו שלם בזֶמֶרֶשֶׁת)
מילים נרדפות
עריכהראו גם
עריכהשַׂר
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שר |
| הגייה* | sar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׂ־ר־ר |
| דרך תצורה | משקל קַל |
| נטיות | ר׳ שָׂרִים; שַׂר־, ר׳ שָׂרֵי־; נ׳ שָׂרָה, נ"ר שָׂרוֹת; נ׳ שָׂרַת־, נ"ר שָׂרוֹת־ |
- לשון המקרא מפקד, מושל.
- ”וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי־חַיִל מִכָּל־יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל־הָעָם - שָׂרֵי אֲלָפִים, שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת“ (שמות יח, פסוק כה)
- ”עוד דבר אחד יש בזינייקאוויטץ אשר לא יאמן כי יסֻפר והוא: שר אציל, אדוני העיר אשר לא ישנא את היהודים תכלית שנאה“ (ד"ר יוסף אלפסי, מאת מרדכי דוד ברנדשטטר, בפרויקט בן יהודה)
- עברית חדשה חבר ממשלה, מיניסטר.
- שר הבטחון עומד בראש משרד הבטחון, ומופקד מתוקף תפקידו גם על צה"ל.
- שרת החינוך הכריזה על רפורמה חדשה בתכנית הלימודים בבתי הספר הממלכתיים.
- בישיבת הממשלה נכחו שרים רבים.
גיזרון
עריכה- 2: במשמעות "מיניסטר": מחידושי משה שרת. [1][2]
- 1: אכדית: šarru, מלך.
- 1: בלשון מצרית קדומה הכתובה בכתב חרטומים בהגיית - 'שֲֹר' sr ובהוראת - אציל, מכובד, שופט.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: שר |
סימוכין
עריכה- ↑ אבשלום קור, "באופן מילולי: רה״מ ושר החוץ משה שרת". icast, 24.5.2010
- ↑ יעקב צור, "כתב-האמנה מס׳: 4 שליחות דיפלומאטית ראשונה בדרום-אמריקה", הוצאת מעריב.