משרד
מִשְׂרָד
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | משרד |
| הגייה* | misrad |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׂ־ר־ד |
| דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
| נטיות | ר׳ מִשְׂרָדִים; מִשְׂרַד־, ר׳ מִשְׂרְדֵי־ |
- עברית חדשה מקום שבו ניתן שירות רשמי, מרחב יעודי לעבודה והתכתבות רשמית.
- במשך תקופת ילדותי אבי היה מבלה שעות רבות מסוגר במשרדו.
- עברית חדשה תפקיד תקני המבוסס על מערך הפרטים הנלווים אליו אשר מאפשרים את פעילותו.
- משרד הפנים אחראי לכל תהליך הנפקת תעודת זהות לאזרח.
- עברית חדשה בהשאלה מן (1): מקום עבודה המטפל בפן ניהולי של גוף ארגוני.
גיזרון
עריכה- מחידושי אליעזר בן־יהודה. לפי המילה המקראית שְׂרָד:
- אחד המושגים אשר לא יצרנו לו עדיין שם בלשוננו הוא מה שיאמרו בלעז אופיסייל - על כל דבר הנאמר בשם הממשלה, בשם איזה ועד, וכו'... אך כמדומה לנו שיש לנו בלשוננו שם המכוּון היטב להמושג הנזכר, ואולי השתמשו בו במשמעת הזו בזמן יתר קדום. השם הזה הוא שרד הנזכר אצל בגד הכהנים (שמות ל"א י') ...ונוכל עוד לבנות מזה שם מִשְׂרָד, לאמור מקום השרד, והוא יהיה מכוּון ממש להמלה האנגלית אופיס, שהוא כמו בצרפתית ביוּרוֹ, והיא בית הכתיבה, בית העבודה, בית ה'שרת' לאיזה דבר, לאיזו חברה. וזכינו לשתי מלות נצרכות מאד בלשוננו מתוך מדור "תחיית הלשון" בעיתון "האור", כ"ה אדר ב', תרנ"א
- כיום, חידוש זה 'משרד = מקום השְׂרָד = מקום השירות' נחשב כבלבול בפירוש המילה שְׂרָד[1], כי שורש המילה לא קשור לשירות. המילה מופיעה במקרא רק בביטוי "בגדי השְׂרָד" לצורך הכהונה במשכן\מקדש, ומשמעו כנראה 'בגדים שזורים'[2] (שזורים באופן מיוחד לפי החניות בפרקים קודמים), מהשורש שׂ-ר-ד = ס-ר-ד שמשמעו הבסיסי 'משזר, מארג, רשת'[3]. עקב העובדה שבגדים שזורים אלה משמשים לכהונה במקרא, 'בגדי השְׂרָד' נחשבו כ'בגדי השירות' (ואולי גם עקב דימוי פונטי שְׂרָד עם שרת\שירות, משורש שֵׁרֵת לא קשור)[4], ובגלל זה שְׂרָד היה נחשב כמילה דומה לשֵׁרוּת. משם 'משרד' כ'מקום שְׂרָד = מקום שירות'. אך משמע השורש והמילה עצמה שְׂרָד לא קשורים לשירות אך קשורים למשזר, בגדים שזורים.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אורדו: دفتر
- אידו: kontoro
- איטלקית: ufficio
- איסלנדית: skrifstofa
- אירית: oifig
- אנגלית: office
- אספרנטו: oficejo
- גרוזינית: ოფისი
- גרמנית: Büro
- דנית: kontor
- הולנדית: bureau
- הונגרית: hivatal
- הינדית: दफ़तर
- וולאפיק: bür
- טורקית: ofis
- יוונית: γραφείο
- יפנית: 事務所
- כורדית: دایره
- מלאית: pejabat
- מקדונית: канцеларија
- סווהילי: afisi
- סינית: 办公室
- סלובנית: pisarna
- סלובקית: kancelária
- ספרדית: oficina
- סקוטית: oifis
- ערבית: مكتب
- פארואזית: skrivstova
- פולנית: دفتر
- פורטוגלית: escritório
- פינית: toimisto
- פרסית: دفتر
- צ'כית: kancelář
- צרפתית: bureau
- קוריאנית: 사무소
- קטלנית: oficina
- קרואטית: канцеларија
- רומנית: birou
- רוסית: контора
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: משרד |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משרדים |
- ↑ מילון קליין.
- ↑ בנוסף לדלהלן, ראו גם תרגומים מודרניים: "בִּגְדֵי הַשְּׂרָד" = "the woven garments".
- ↑ כמו ארמית סְרָדָא 'וילון' למשל "סְרָדֵי חַמְשִׁין אַמִּין" בתרגום אונקלוס של ”קְלָעִים חֲמִשִּׁים אַמָּה“ (שמות כז, פסוק יב), וילונות מסביב לחצר המשכן. וכן מפרשים רש"י ("בגדי השרד - יש מפרשים לשון עבודה ושירות... ואני אומר, שהוא לשון ארמי, כתרגום של קלעים, ותרגום של מכבר, שהיו ארוגים במחט עשויים נקבים נקבים ...") ורשב"ם ("בגדים עשויין כעין שרד וקליעות")
- ↑ וגם בתרגום השבעים לשמות לא י: 'στολὰς τὰς λειτουργικὰς' = 'בגדים של שירות ציבורי'. λειτουργός = משרת ציבורי, מקור המילים liturgy, liturgic.