ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
משרה
הגייה *
misra
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
שׂ־ר־ר
דרך תצורה
משקל מִקְטָלָה
נטיות
מִשְׂרַת־, ר׳ מִשְׂרוֹת
לשון המקרא תפקיד חשוב . מינוי למעמד שלטוני .
”כִּי-יֶלֶד יֻלַּד-לָנוּ בֵּן נִתַּן-לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל-שִׁכְמוֹ [...] לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין-קֵץ עַל-כִּסֵּא דָוִד וְעַל-מַמְלַכְתּוֹ...“ (ישעיהו ט , פסוקים ה –ו )
"וְהוּא אֶחָד, וְאֵין שֵׁנִי לְהַמְשִׁילוֹ וּלְהַחְבִּירָה / בְּלִי רֵאשִׁית, בְּלִי תַכְלִית, וְלוֹ הָעוֹז וְהַמִּשְׂרָה " (אדון עולם )
”כלומר, איך בוראים פועלים מחנוונים, תגרנים, סרסורים, נושאי משרות קטנות עם גדולות, בעלי מקצועות חופשיים וכדומה, במקום שיש אפשרות לעשות עסקים טובים "שאחרים" יהיו בהם הפועלים – ואז הלא תהיה אפשרות כזאת – ולחיות "ככל האדם"?“ (על המעשי והדמיוני , מאת א"ד גורדון , בפרויקט בן יהודה )
המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בצמד הפסוקים לעיל.[ 1]
משורש שַׂר . במקרא יש מפרשים השררה של המוטלת עליו, ויש מפרשים השררה של מי שהטיל על שכמו את המשרה.
לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה ):
”מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכָל-מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל.“ (במדבר ו , פסוק ג )
לשון חז"ל מים ששרו בהם פשתן וריחם רע.
”אֲבָל לֹא יִתְכַּסֶּה, לֹא בְמַיִם הָרָעִים וְלֹא בְמֵי הַמִּשְׁרָה , עַד שֶׁיַּטִּיל לְתוֹכָן מַיִם.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ג, משנה ה )
”מַכְנִיס אָדָם פֵּרוֹתָיו מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים וְשׁוֹלֶה פִשְׁתָּנוֹ מִן הַמִּשְׁרָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֹאבַד...“ (משנה, מסכת מועד קטן – פרק ב, משנה ג )
”מַרְחִיקִין אֶת הַמִשְׁרָה מִן הַיָרָק, וְאֶת הַכְּרִישִׁין מִן הַבְּצָלִים, וְאֶת הַחַרְדָּל מִן הַדְּבוֹרִים; רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בַּחַרְדָּל.“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ב, משנה י )
המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.[ 1]
דעת יחיד של מנחם (רבו של רש"י ומובא ברשב"ם) שהמילה מן שֵׁרֵת .