פשתן
פִּשְׁתָּן
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | פשתן |
הגייה* | pishtan |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | פ־ש־ת |
דרך תצורה | משקל קִטְלָן פשתה + ־ָן |
נטיות | פִּשְתַן־ |
- לשון חז"ל (בוטניקה) פשתה תרבותית (שם מדעי: Linum usitatissimum); סוג צמח חד-שנתי ממשפחת הפשתיים. נזרע בעיקר לצורך הפקת בדים מסיביו ובשל זרעיו המשמשים למאכל, למרפא ולייצור שמנים.
- ”המוכר פירות לחברו וזרען ולא צמחו ואפילו זרע פשתן אינו חייב באחריותן.“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף צב, עמוד א)
- ”מעולם לא ראיתי לא פשתן ולא דגן בשׂדה...“ (חורבן בית צדיק, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
- צמח הפשתן היה אחד הגידולים העיקריים במצרים העתיקה.
- לשון חז"ל בדים וחוטים המופקים מסיבי צמח הפשתן.
- ”כלי פשתן הדקים הבאין מבית שאל ככלי צבועין הן.“ (ירושלמי, מסכת קידושין – דף כז, עמוד א)
- ”יש אנשים נושאים בגדים ארוכים והם מעטים, ויש אנשים מלובשים בגדי צמא גס או פשתן לבן והם רבים...“ (הכיור האחרון, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- הצעתי את מיטתי בסדין פשתן צבעוני.
גיזרון
עריכה- לשון חז"ל. המילה הופיעה לראשונה במשנה ובתלמוד, כשהיא מחליפה מילים מקראיות רבות שניתנו לפשתן ולמצוריו, כגון: פשתה, פשתים, בד, שש, בוץ[דרוש מקור] וכתונת[דרושה הבהרה].
- 2: אוגריתית: פשת ,פשתם-בהוראת "בגדי פשתן" [1].
- בארמית נקרא כיתנא יתכן שהוחלף במשך הדורות עם הכותנה אולי בעקבות הערבית.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהתרגום
עריכה צמח
|
|
בד או חוט
מידע נוסף
עריכה- לצמח הפשתן (ולא למוצריו) התייחסות אחת בלבד במקרא: ”וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה, נֻכָּתָה: כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב, וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל.“ (שמות ט, פסוק לא)
- בעבר היה נהוג לייצר כלי מיטה מפשתן, לכן בשפות רבות המושג פשתן זהה למושג מצעים (כלי מיטה), למשל באנגלית: linen.
- ביהדות, חל איסור ללבוש בגד שארוגים בו צמר ופשתן יחדיו (ראו: שעטנז).
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: פשתן |
טקסונומיה בוויקימינים: פשתה תרבותית |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פשתן |
- ד"ר משה רענן, והם מתאוים לכלי פשתן - פשתה תרבותית, פורטל הדף היומי.
סימוכין
עריכה- ↑ לוח גזר ומחזור העונות בכנען הקדומה / שמריה טלמון . בית מקרא כרך יב, חוברת א (כט) (חשון תשכ"ז), עמ'7