נערת
נְעֹרֶת
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נעורת |
הגייה* | ne׳oret |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | נ־ע־ר |
דרך תצורה | משקל קְטֹלֶת |
נטיות | ר׳ נְעוֹרֹות; נְעֹרֶת־, ר׳ נְעוֹרֹות־ |
- לשון המקרא האניצים הנפרדים מגבעול הפשתן כאשר מנפצים או מנערים אותו.
- ”...וַיְנַתֵּק אֶת־הַיְתָרִים כַּאֲשֶׁר יִנָּתֵק פְּתִיל־הַנְּעֹרֶת בַּהֲרִיחוֹ אֵשׁ וְלֹא נוֹדַע כֹּחוֹ.“ (שופטים טז, פסוק ט)
- ”וְהָיָה הֶחָסֹן לִנְעֹרֶת וּפֹעֲלוֹ לְנִיצוֹץ וּבָעֲרוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו וְאֵין מְכַבֶּה.“ (ישעיהו א, פסוק לא)
- ”אפשר אש בנעורת ואינה מהבהבת?“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף לז, עמוד א)
- ”יְשֵׁנָה בְחֵיק יַלְדוּת לְמָתַי תִּשְכְּבִי?/ דְּעִי כִּי נְעוּרִים כַּנְּעֹרֶת נִנְעֲרוּ“ (יְשֵׁנָה בְחֵיק יַלְדוּת, מאת ריה"ל, בפרויקט בן יהודה)
- (ימאות) סיבי פשתן או קנבוס ספוגים בעטרן לאטימת הסדקים בין לוחות הגוף והסיפון של ספינות וסירות עץ.
- "בסדקים שבין הלוחות דופקים נעורת (חוטי פשתן מרוחים בעטרן) למנוע בעד חדירת המים." (הועדה להדרכה ימית שע"י מחלקת הים של הסוכנות היהודית, ימאות למעשה, 1945)
- ”והרי תאור כללי של הציוד והחמרים המוצעים למכירה: [...] נערת פשתן 230 חב' חדשות.“ ("למרחב", 2 באוקטובר 1957, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- "אֶפֶס, לֹא פָּג עוֹד כֹּחָה שֶׁל הַאֵשׁ – הִיא בּוֹעֶרֶת עֲדֶנָה / תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הַלַּח, תְּכַרְסֵם אֶת־דְּלִילֵי הַנְּעֹרֶת; / מִן הַסְדָקִים יַעֲלֶה־יִתְאַבֵּךְ הַקִּיטוֹר. אֵשׁ אוֹכֶלֶת / חֶרֶשׁ אֶת כָּל הַסְפִינוֹת, וּפוֹרֵץ, מִתְלַקֵּחַ הַלַּהַב." (ורגיליוס, אינאיס, 5.680-684. בתרגום שלמה דיקמן)
- "אחדים שחששו פן תדבּק בהם המגיפה הטבּילו נעוֹרת־פשתים בזפת ולרגעים הגישוּה אל נחיריהם." (הרמן מלוויל, מובי דיק. מאנגלית: אהרון אמיר)
גיזרון
עריכה- מן נ-ע-ר, נִעֵר - טלטל, נענע.
- על יסוד הביטוי "נעורת של פשתן" בלשון חז"ל (שבת כ ב; שבת מט א; ועוד).
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: oakum
- צרפתית: étoupe
- גרמנית: Werg
- לטינית: stuppa
- יוונית: στυππειον, στύππη