ספון
סִפּוּן
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סיפון |
הגייה* | sipun |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ס־פ־ן |
דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
נטיות | ר׳ סִפּוּנִים; סִפּוּן־, ר׳ סִפּוּנֵי־ |
- לשון המקרא תקרה.
- "וַיִּבֶן אֶת קִירוֹת הַבַּיִת מִבַּיְתָה בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִקַּרְקַע הַבַּיִת עַד קִירוֹת הַסִּפֻּן." (מלכים א ו טו)
- עברית חדשה (ימאות) רצפת לוחות על קורות הרוחב של אונייה המשתרעת למלוא רוחבה. ישנם סיפונים הנמשכים לכל אורך האונייה ואחרים הם סיפונים חלקיים. כשאין מציינים את שם הסיפון, הכוונה היא לסיפון העליון, הגלוי.
- ”ובעודם על הים, ויום הנועד בא, ורק מעל ספון האניה ובלי סדרים והתבוננות מחלטת עלתה ביד לעגענטיל להתבונן אל מהלך הכוכב ההוא.“ ("הצפירה", 9 בספטמבר 1875, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”כל הלילה התרגז הים [...] בעד האשנב חדרו לפנה חשכה קוי אויר רפוים. התעוררנו ונעל על הספון.“ (בארץ ישראל, מאת יעקב רבינוביץ', באתר מאגרים) (שנת 1907)
- ”חיילים שימנו לועי תותחים, קירצפו סיפונים ו„תיקנו“ כתמי חלודה בדופן.“ ("למרחב", 30 במאי 1967, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- על הסיפון: על סיפון האונייה ממש, להבדיל מן "באונייה".
- ”שְׁלֹשָׁה תְּרָנִים לָאֳנִיָּה / וּמִפְרְשֵׂי זָהָב, / וְעַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה / טַוָּס יְפֵה-זָנָב.“ (שיר ההפלגה, מאת לאה גולדברג בזֶמֶרֶשֶׁת)
- ”בבקר השכם, עמדתי על סִפּוּן האניה להתענג על חמדת הטבע אשר אצל מהודו על שתי הגבעות הקרובות, איירופא לימין ואזיא לשמאל.“ (מלחמת תוגרמה בארץ ישראל, מאת אפרים דיינארד, בפרויקט בן יהודה) תרפ"ו.
- ”הסורי הצעיר והנחמד מצא לו נוסעת אחת צעירה, ספרדית מפורכסת שחורת עינים ועליזת רוח, והיה כרוך אחריה ומטייל עמה על הספון ארוכות וקצרות.“ (אִישׁ הַסִּפּוּן, מאת ח"נ ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל, מן סָפַן במשמעות "כיסה". מתועדת בלשונות פניקית, ופונית בצורה "מספן", בהוראה המקראית: תקרה [1]
- ועד הלשון העברית, מונחי ספנות, ת"ש (1940). האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות, תש"ל (1970).
מידע נוסף
עריכה- לעיתים קרובות משתמשים בצירוף "על סיפון האונייה" כשהכוונה למעשה ל־"באונייה" (לא על סיפונה ממש). מקור הטעות הוא תרגום מילולי של המילה aboard באנגלית. "על הסיפון" ממש נקרא באנגלית on deck.
- ”המלחים סרבו להסיע את האניה מהנמל, משום שבוגד זה נמצא על סיפונה.“ ("דאר היום", 7 בספטמבר 1931, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”כל מאות הנוסעים נשארו על ספון האניה ללינת לילה והם מפליגים למעשה באחור של למעלה מ־40 שעות.“ ("הצֹפה", 27 באוגוסט 1969, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ראו גם: בכלי טיס, במטוס, במקום - "על סיפון המטוס".
פרשנים מפרשים
עריכה- פירוש רש"י על מלכים א', ו, טו: "קירות הספון - קירות העלייה."
- מצודת דוד על מלכים א', ו, טו: "קירות הסִפֻּן - הוא התקרה העשוי גבים גבים."
- מצודת ציון על מלכים א', ו, טו: "קירות הספון - תקרה המכסה."
צירופים
עריכה- אנייה משוות סיפון
- ארוכת הסיפון
- בינת סיפונים
- בית הסיפון
- מטען על סיפון
- מפתן הסיפון
- נער סיפון
- סיפון אחרה
- סיפון אחרה עילי
- סיפון אמצעי
- סיפון ביניים
- סיפון בית האחרה
- סיפון בית הקדמה
- סיפון גלוי
- סיפון גנונה
- סיפון הבולט
- סיפון המותניים
- סיפון הסירות
- סיפון הקדמה
- סיפון התפוסה
- סיפון התחתית
- סיפון חוזק
- סיפון טיילת
- סיפון כלונסאות
- סיפון למכוניות
- סיפון מחסה
- סיפון מצעה
- סיפון משווה
- סיפון עליון
- סיפון ראשי
- סיפון שינה
- סיפון תותחים
- סיפון תחתון
- קצין סיפון
נגזרות
עריכה- ־סִיפּוּנִי, ־סִיפּוּנִית (חד־סיפוני, דו־סיפונית וכו')
- סיפונאי
מילים נרדפות
עריכה- תקרה (1)
- מכסה האניה (2)
- לשון ההשכלה והתחייה: מכסה האניה, גג האנייה, יציע, גשר, צהר, קומה [2] (2)
תרגום
עריכה- אנגלית: ceiling (1); deck; (2) on deck (3)
- צרפתית: plafond (1); pont (2)
- גרמנית: Zimmerdecke (1); Deck (2)
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: סיפון (אונייה) |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סיפוני כלי שיט |
הערות שוליים
עריכה- ↑ ברק דן,לשון ספר יונה בספרות המחקר — עיון והערכה נוספים. בית מקרא, כרך מא, חוברת ד (קמז) (תמוז-אלול תשנ"ו), עמ' 347
- ↑ "מונחים ימיים היסטוריים" בתוך: "שפת הים" - ים וספנות בעיתוני ההשכלה והתחיה, 1918-1788.
סָפוּן
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ספון |
הגייה* | safun |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ס־פ־ן |
דרך תצורה | משקל קָטוּל |
נטיות | ר׳ סְפוּנִים, נ׳ סְפוּנָה, נ"ר סְפוּנוֹת |
- מכוסה בתקרה, מקוֹרֶה.
- ”וְאוּלָם הַכִּסֵּא אֲשֶׁר יִשְׁפָּט-שָׁם, אֻלָם הַמִּשְׁפָּט עָשָׂה; וְסָפוּן בָּאֶרֶז, מֵהַקַּרְקַע עַד-הַקַּרְקָע“ (מלכים א׳ ז, פסוק ז)
- "הבית ספון גבים וקירותיו מבחוץ מהוקצעים למשעי ומשוּחים בצבע שחור אדמדם...". (י"ל גורדון, אחרית שמחה תוגה)
- מסוגר, מתבודד.
- ”הַעֵת לָכֶם אַתֶּם לָשֶׁבֶת בְּבָתֵּיכֶם סְפוּנִים וְהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב“ (חגי א, פסוק ד)
- יושב אתה ספון בביתך ובחוץ סובב-הולך הרוח "מסכת שוטים", זאב ז'בוטינסקי
- מוחבא, מוסתר, מוצפן.
- חשוב, נשוא פנים.
- ”אמר ליה מאן חשיב מאן ספון מאן רקיע“ (בבלי, מסכת מועד קטן – דף כח, עמוד א) (לפי חלק מהנוסחים)
- "ואם יאמר אדם מי אני ומה אני ספון שאתפלל על הגלות ועל ירושלים...". (ר' משה חיים לוצאטו, מסילת ישרים)
גיזרון
עריכה- המשמעויות "מכוסה בתקרה" ו"מתבודד" מופיעות כאמור כבר בלשון המקרא. רש"י, מלבי"ם ואחרים רואים את המשמעות "מתבודד" כהשאלה מן המשמעות "מכוסה". בנוסף, בספר דברים נכתב: ”חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן“ (דברים לג, פסוק כא) ורבים פירשו "ספון" בהוראת "טמון". לעומתם, זאב יעבץ כתב עכשיו שכתוב ספון הכונה על המחוקק ולא על החֶלקה, ומשום שמחוקקים נחלו כבוד יהיה פירוש "ספון" בהוראת נשוא פנים, כמו "העת לשבת בבתיכם ספונים" (חגי א', ד'). אי מאן השיב מאן ספון מאן רקיע (מ"ק כ"ח) זאב יעבץ, בכרך א' של "תולדות ישראל"
- רש"י מפרש ”בספנא דתיבותא“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף קח, עמוד ב)-בחדר ספון ומותאם (בתיבת-נח)
- 3: מצוי במקרא בצורתו היחידאית, 'שַֹפֻן' - ”שְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל“ (דברים לג, פסוק יט) המקביל לצפוני טמוני חול , כמו בביטוי 'נחשפו צפונותיו'.
- ערבית (בחלופי צ'-ד' אופיינים) דֲפַנֲ دَفَنَ בהוראת להסתתר,לקבור.