סִפּוּןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סיפון
הגייה* sipun
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־פ־ן
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ סִפּוּנִים; סִפּוּן־, ר׳ סִפּוּנֵי־
 
סיפונה של אוניית המפרשים "פולס אוף קלייד"
 
סוגי סיפונים באוניות
  1. לשון המקרא תקרה.
    • "וַיִּבֶן אֶת קִירוֹת הַבַּיִת מִבַּיְתָה בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִקַּרְקַע הַבַּיִת עַד קִירוֹת הַסִּפֻּן." (מלכים א ו טו)
  2. עברית חדשה (ימאות) רצפת לוחות על קורות הרוחב של אונייה המשתרעת למלוא רוחבה. ישנם סיפונים הנמשכים לכל אורך האונייה ואחרים הם סיפונים חלקיים. כשאין מציינים את שם הסיפון, הכוונה היא לסיפון העליון, הגלוי.
  3. על הסיפון: על סיפון האונייה ממש, להבדיל מן "באונייה".

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל, מן סָפַן במשמעות "כיסה".
  • ועד הלשון העברית, מונחי ספנות, ת"ש (1940). האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות, תש"ל (1970).

מידע נוסףעריכה

  • לעיתים קרובות משתמשים בצירוף "על סיפון האונייה" כשהכוונה למעשה ל־"באונייה" (לא על סיפונה ממש). מקור הטעות הוא תרגום מילולי של המילה aboard באנגלית. "על הסיפון" ממש נקרא באנגלית on deck.
    ”המלחים סרבו להסיע את האניה מהנמל, משום שבוגד זה נמצא על סיפונה.“ ("דאר היום", 7 בספטמבר 1931, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
    ”כל מאות הנוסעים נשארו על ספון האניה ללינת לילה והם מפליגים למעשה באחור של למעלה מ־40 שעות.“ ("הצֹפה", 27 באוגוסט 1969, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
  • ראו גם: בכלי טיס, במטוס, במקום - "על סיפון המטוס".

פרשנים מפרשיםעריכה

  • פירוש רש"י על מלכים א', ו, טו: "קירות הספון - קירות העלייה."
  • מצודת דוד על מלכים א', ו, טו: "קירות הסִפֻּן - הוא התקרה העשוי גבים גבים."
  • מצודת ציון על מלכים א', ו, טו: "קירות הספון - תקרה המכסה."

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

  • תקרה (1)
  • מכסה האניה (2)
  • לשון ההשכלה והתחייה: מכסה האניה, גג האנייה, יציע, גשר, צהר, קומה [1] (2)

תרגוםעריכה

  • אנגלית: ceiling‏‏‏‏‏ (1); deck‏‏‏‏‏; (2) on deck‏‏‏‏‏ (3)
  • צרפתית: plafond‏‏‏‏‏ (1); pont‏‏‏‏‏ (2)
  • גרמנית: Zimmerdecke‏‏‏‏‏ (1); Deck‏‏‏‏‏ (2)

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: סיפון (אונייה)
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סיפוני כלי שיט

הערות שולייםעריכה

  1. מילון מונחים ימיים היסטוריים בתוך: "שפת הים" - ים וספנות בעיתוני ההשכלה והתחיה, 1918-1788. עדכון אחרון אוגוסט 2020

סָפוּןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ספון
הגייה* safun
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ס־פ־ן
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות ר׳ סְפוּנִים, נ׳ סְפוּנָה, נ"ר סְפוּנוֹת
  1. מכוסה בתקרה, מקוֹרֶה.
    • ”וְאוּלָם הַכִּסֵּא אֲשֶׁר יִשְׁפָּט-שָׁם, אֻלָם הַמִּשְׁפָּט עָשָׂה; וְסָפוּן בָּאֶרֶז, מֵהַקַּרְקַע עַד-הַקַּרְקָע“ (מלכים א׳ ז, פסוק ז)
    • "הבית ספון גבים וקירותיו מבחוץ מהוקצעים למשעי ומשוּחים בצבע שחור אדמדם...". (י"ל גורדון, אחרית שמחה תוגה)
  2. מסוגר, מתבודד.
  3. מוחבא, מוסתר, מוצפן.
  4. חשוב, נשוא פנים.

גיזרוןעריכה

  • המשמעויות "מכוסה בתקרה" ו"מתבודד" מופיעות כאמור כבר בלשון המקרא. רש"י, מלבי"ם ואחרים רואים את המשמעות "מתבודד" כהשאלה מן המשמעות "מכוסה". בנוסף, בספר דברים נכתב: ”חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן (דברים לג, פסוק כא) ורבים פירשו "ספון" בהוראת "טמון". לעומתם, זאב יעבץ כתב עכשיו שכתוב ספון הכונה על המחוקק ולא על החֶלקה, ומשום שמחוקקים נחלו כבוד יהיה פירוש "ספון" בהוראת נשוא פנים, כמו "העת לשבת בבתיכם ספונים" (חגי א', ד'). אי מאן השיב מאן ספון מאן רקיע (מ"ק כ"ח) זאב יעבץ, בכרך א' של "תולדות ישראל"
  • 3: מצוי במקרא בצורתו היחידאית, 'שַֹפֻן' - ”שְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל“ (דברים לג, פסוק יט) המקביל לצפוני טמוני חול , כמו בביטוי 'נחשפו צפונותיו'.
  • ערבית (בחלופי צ'-ד' אופיינים) דֲפַנֲ دَفَنَ בהוראת להסתתר,לקבור.

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה