אֳנִיָּהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אונייה
הגייה* oniya
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ אֳנִיּוֹת; אֳנִיַּת־, ר׳ אֳנִיּוֹת־
 
אניית מפרשים
  1. לשון המקרא כלי שיט גדול, בעל סיפון, לשיט בים הפתוח.
    • ”יְהוֹשָׁפָט עָשָׂה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ לָלֶכֶת אוֹפִירָה לַזָּהָב וְלֹא הָלָךְ כִּי-נִשְׁבְּרוּ אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר.“ (מלכים א׳ כב, פסוק מט)
    • ”וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יהוה וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ.“ (יונה א, פסוק ג)
    • ”יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים.“ (תהלים קז, פסוק כד)
    • ”ויהי בבואה עם אנית הקיטור הרוססית בלילה, ותשכר לה אחת מהאניות הקטנות לבא העירה.“ ("חבצלת", 3 בינואר 1873, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
    • רובם המוחלט של המעפילים הגיע ארצה באניות.
  2. באניה: בתוך האונייה, להבדיל מן "על סיפון האונייה".

גיזרוןעריכה

  • "כפי הנראה מדובר בשאילה מהמילה האכדית אֻנֻ, שפירושה "כלי", ושבכמה כתובות מתועדת גם במשמעות של "כלי שיט". (אילון גלעד, מה הקשר בין סִיר לסִירָה?, באתר הארץ, 27 במרץ 2019). ”בַּל-תֵּלֶךְ בּוֹ אֳנִי-שַׁיִט, וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ“ (ישעיהו לג, פסוק כא) - "אני שיט" = כלי שיט.
  • אכדית: אֻנֻתוּם; אוגריתית: אַנוּ,אנִיתְ; כנענית: אַנגִ'י anaji; ערבית: אינה إِنَاء‎ כלי.

מידע נוסףעריכה

  • בתקופת המפרשים הוגדרה "אונייה" (ship) כספינת מפרשים בעלת שלושה תרנים לפחות ומעטה מפרשים רוחבי.
  • על פי תקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשמ"ג-1982: "אונייה" היא כלי שיט המונע בכוח מנוע, שתפוסתו ברוטו מעל 100 טון ואורכו המרבי מעל 24 מטרים.[1]
  • הביטוי "על סיפון האונייה" הוא תרגום מילולי ושגוי של aboard באנגלית. יש לומר: "באונייה", כמו גם "במטוס" ולא "על סיפון המטוס". "על הסיפון" = on deck. דוגמה לתרגום הבעייתי: ”על סיפון האונייה „תאודור הרצל“ הגיעו הבוקר לנמל חיפה 183 עולים, ברובם ממזרח אירופה.“ ("למרחב", 1 בדצמבר 1958, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
  • המילה sail באנגלית מיושנת פירושה גם "אונייה". לדוגמה: "היא הבטיחה לי שבכל בוקר תביא את בְּנִי אל הגבעה כדי שיהיה הראשון שיראה את אוניית אביו (his father's sail)." (הרמן מלוויל, מובי דיק, פרק 132)

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: sail‏, ship‏‏‏‏‏ (1); aboard‏‏‏‏‏ (2)
  • צרפתית: navire‏‏‏‏
  • גרמנית: Schiff‏‏‏‏
  • ערבית: سَفِينَة‏‏‏‏ (הגייה: סַפִינַה)
  • יידיש: שיף‏‏‏‏ (הגייה: shif)
  • לטינית: navis‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: אנייה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אניות

הערות שולייםעריכה

  1. תקנות הנמלים (בטיחות השיט) תשמ"ג-1982 באתר נבו.
  2. שפת הים - ים וספנות בעיתוני ההשכלה והתחיה, 1788-1918: מילון מונחים ימיים, 2019.

אֲנִיָּהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אנייה
הגייה* aniya
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־נ־י/ה א
דרך תצורה משקל קְטִילָה
נטיות ר׳ אֲנִיָּוֹת; אֲנִיַּת־, ר׳ אֲנִיָּוֹת־
  1. לשון המקרא אֵבֶל, צער.
    • ”וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵל וְהָיְתָה תַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה וְהָיְתָה לִּי כַּאֲרִיאֵל.“ (ישעיהו כט, פסוק ב)
    • ”הָיָה אֲדֹנָי כְּאוֹיֵב בִּלַּע יִשְׂרָאֵל בִּלַּע כָּל אַרְמְנוֹתֶיהָ שִׁחֵת מִבְצָרָיו וַיֶּרֶב בְּבַת יְהוּדָה תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה.“ (איכה ב, פסוק ה)
  2. לשון ימי הביניים [ארכאי] עינוי האונן
    • "רְאֵה כִּי הֻסְעַרְתִּי כָּאֳנִיָּה. בְּתַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה. וּקְהָלִי כַּצֹּאן לַטֶּבַח מְנוּיָה. וְנָעָה מֵחֲנוּיָה מִגְדַּל נוּנְיָה" (קינות/איכה ישבה חבצלת השרון)

מקורעריכה

  • נזכר פעמיים בתנ"ך, ובלשון ימי הביניים של אלעזר קליר, ורק בצרוף תאניה ואניה.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

אֵנִיָּהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אנייה
הגייה* eniya
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה n + ־ִיָּה
נטיות ר׳ אֵנִיּוֹת
  1. [מתמטיקה] מערך סדור בעל מספר כלשהו של איברים.

גיזרוןעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: n-יה סדורה