אניה
דף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב.
הסיבה לכך: אחת ההגדרות בערך שייכת לצירוף המכיל את הערך, ולא לערך עצמו. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.
אֳנִיָּה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אונייה |
הגייה* | oniya |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ אֳנִיּוֹת; אֳנִיַּת־, ר׳ אֳנִיּוֹת־ |

- לשון המקרא כלי שיט גדול, בעל סיפון, לשיט בים הפתוח.
- ”יְהוֹשָׁפָט עָשָׂה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ לָלֶכֶת אוֹפִירָה לַזָּהָב וְלֹא הָלָךְ כִּי-נִשְׁבְּרוּ אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר.“ (מלכים א׳ כב, פסוק מט)
- ”וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יהוה וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ.“ (יונה א, פסוק ג)
- ”יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים.“ (תהלים קז, פסוק כד)
- ”ויהי בבואה עם אנית הקיטור הרוססית בלילה, ותשכר לה אחת מהאניות הקטנות לבא העירה.“ ("חבצלת", 3 בינואר 1873, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- רובם המוחלט של המעפילים הגיע ארצה באניות.
- באניה: בתוך האונייה, להבדיל מן "על סיפון האונייה".
- ”לדברי השגרירות, לא היו באניה כל מקרים של מחלות מדבקות או מחלות מסוג אחר בעת ביקורה בתל־אביב.“ ("דבר", 4 באוקטובר 1957, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גזרון
עריכה- המילה נגזרת מהמילה אֳנִי; ראו גזרון בערך.
מידע נוסף
עריכה- בתקופת המפרשים הוגדרה "אונייה" (ship) כספינת מפרשים בעלת שלושה תרנים לפחות ומעטה מפרשים רוחבי.
- על פי תקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשמ"ג-1982: "אונייה" היא כלי שיט המונע בכוח מנוע, שתפוסתו ברוטו מעל 100 טון ואורכו המרבי מעל 24 מטרים.[1]
- הביטוי "על סיפון האונייה" הוא תרגום מילולי ושגוי של aboard באנגלית. יש לומר: "באונייה", כמו גם "במטוס" ולא "על סיפון המטוס". "על הסיפון" ממש = on deck.
- המילה sail באנגלית מיושנת פירושה גם "אונייה". לדוגמה: "היא הבטיחה לי שבכל בוקר תביא את בְּנִי אל הגבעה כדי שיהיה הראשון שיראה את מפרשי אוניית אביו (his father's sail)." (הרמן מלוויל, מובי דיק, פרק 132)
צירופים
עריכה צירופים
נגזרות
עריכה- אֳנִיֹּנֶת (אנייה קטנה)
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה תרגום
|
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה![]() |
![]() |
- האקדמיה ללשון העברית, כללי הכתיב החדשים - הכתיב המלא, תשע"ז. (אניה, אונייה; אניות, אוניות.)
סימוכין והערות שוליים
עריכהאֲנִיָּה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אנייה |
הגייה* | aniya |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | א־נ־י/ה א |
דרך תצורה | משקל קְטִילָה |
נטיות | ר׳ אֲנִיָּוֹת; אֲנִיַּת־, ר׳ אֲנִיָּוֹת־ |
בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. |
- לשון המקרא אֵבֶל, צער.
- ”וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵל וְהָיְתָה תַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה וְהָיְתָה לִּי כַּאֲרִיאֵל.“ (ישעיהו כט, פסוק ב)
- ”הָיָה אֲדֹנָי כְּאוֹיֵב בִּלַּע יִשְׂרָאֵל בִּלַּע כָּל אַרְמְנוֹתֶיהָ שִׁחֵת מִבְצָרָיו וַיֶּרֶב בְּבַת יְהוּדָה תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה.“ (איכה ב, פסוק ה)
- "רְאֵה כִּי הֻסְעַרְתִּי כָּאֳנִיָּה. בְּתַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה. וּקְהָלִי כַּצֹּאן לַטֶּבַח מְנוּיָה. וְנָעָה מֵחֲנוּיָה מִגְדַּל נוּנְיָה" (קינות/איכה ישבה חבצלת השרון)
מקור
עריכה- נזכר פעמיים בתנ"ך, ובלשון ימי הביניים של אלעזר קליר, ורק בצרוף תאניה ואניה.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: mourning, lamentation