אֵיבָרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא איבר
הגייה* evar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ אֵיבָרִים
  1. קבוצה של רקמות הפועלות במשותף לביצוע תפקיד מסוים.
  2. אחד מחלקי הגוף.
    • ”דְּבַשׁ, כְּדֵי לִתֵּן עַל הַכָּתִית; שֶׁמֶן, כְּדֵי לָסוּךְ אֵיבָר קָטָן; מַיִם, כְּדֵי לָשׁוּף בָּהֶם אֶת הַקִּילוֹר; וּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין, בָּרְבִיעִית.“ (משנה, מסכת שבתפרק ח, משנה א)
    • ”הָאִשָּׁה שֶׁהִיא מַקְשָׁה לֵילֵד, מְחַתְּכִין אֶת הַוָּלָד בְּמֵעֶיהָ וּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ אֵבָרִים אֵבָרִים, מִפְּנֵי שֶׁחַיֶּיהָ קוֹדְמִין לְחַיָּיו; יָצָא רֻבּוֹ, אֵין נוֹגְעִין בּוֹ, שֶׁאֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נָפֶשׁ.“ (משנה, מסכת אהלותפרק ז, משנה ו)
    • לאחר שנפצע בידו הבין עד כמה איבר זה חיוני לתפקודו היומיומי.
  3. חלק מנוסחה מתמטית.

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: organ‏‏‏‏
  • ערבית: عضو‏‏‏‏

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: איבר