גּוּףעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גוף
הגייה* guf
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־ו־ף ב
דרך תצורה
נטיות ר׳ גּוּפִים
  1. כלל האברים של אדם, או של בעל חיים כלשהו, המהוים את ישותו בחומר.
    • "אמר ליה אנטונינוס לרבי גוף ונשמה יכולין לפטור עצמן מן הדין" (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צא, עמוד א)
    • גוף האדם מחולק למערכות רבות ושונות, כל מערכת מורכבת איברים שהם קבוצה של רקמות הפועלות בשיתוף (מתוך ויקיפדיה)
  2. כמות של חומר בעל תכונות מוגדרות וגבולות מוגדרים.
    • מכניקה היא ענף הפיזיקה העוסק בחוקי התנועה של גוף קשיח.
  3. קבוצת אנשים במסגרת מסוימת למטרות מוגדרות.
    • הכנסת היא הגוף המחוקק במדינת ישראל.
  4. (ימאות) גוף (של כלי שיט): מעטפת הלוחות של אונייה, ספינה או סירה עם חלקי המצלעת שלה; ללא התרנים, המפרשים, המכונות, המנועים ושאר חלקי הציוד שבה.
    • גוף האונייה כולל את הסיפון העליון, הדפנות והתחתית.

גיזרוןעריכה

  1. במקרא מופיעה רק הצורה גופה; גוף בשימוש בלשון חז"ל.

מידע נוסףעריכה

  • משירו של אבן גבירול -"כתר מלכות", דרך מחזור התפילות ליום הכפורים, נשתיירה בעברית-מרוקאית של מחוז תאפילאלת התיבה העברית - "גוף נגוף" (guf nayuf) בהוראת כנוי גנאי [1].

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

   גוף של כלי שיט

ראו גםעריכה

סמוכיןעריכה

  1. משה בר-אשר, "על היסודות העבריים בערבית המדוברת של יהודי מרוקו". ניסן-תמוז תשל"ח, מב',ג-ד