גֵּוָה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גווה
הגייה* geva
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ גֵּווֹת; גֵּוַת־, ר׳ גֵּווֹת־
 
גווה של גוררת, המשמשת לאימוני הנצלה בצי האמריקני
 
גוות הכלא אה"מ "ווֹרִיוֹר", 1862
  1. לשון המקרא גוף של אדם.
    • "שָׁלַף וַיֵּצֵא מִגֵּוָה, וּבָרָק מִמְּרֹרָתוֹ יַהֲלֹךְ עָלָיו אֵמִים." (איוב כ כה)
  2. עברית חדשה (ימאות) גוף של אונייה ישנה ובלתי כשירה לשיט, שהוסבה לשימוש אחר.
    • במקום לגרוט את האונייה הוחלט להפוך אותה לגווה לתרגול בקרת נזקים וכיבוי אש.
    • "הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ירתק אותן כשהן בנמל לרתוקות (moorings) מתאימות לשביעת רצונו של מנהל הנמל." (תקנות הנמלים, תשל"א-1971, באתר גולדפרב-זליגמן)

גיזרון עריכה

  1. מן גֵּו במשמעות "גוף".
  2. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

צירופים עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית: hulk‏, trunk‏‏‏‏
  • צרפתית: ponton‏‏‏‏
  • גרמנית: Hulk‏‏‏‏

ראו גם עריכה