אנה
ערך זה עוסק באנה, פועל ותואר הפועל. לערך העוסק באָנָּה, צורה משנית של מילת הקריאה אָנָּא; ראו אנא.
אָנָה א
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | אנה |
| שורש וגזרה | א־נ־י/ה |
| בניין | פָּעַל |
- הצטער על אובדן.
מקור
עריכה- מקרא.
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהאִנָּה
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | אינה |
| שורש וגזרה | א־נ־י/ה |
| בניין | פִּעֵל |
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- לשון המקרא הִקרה, עשה שיקרה, גרם שיקרה. כיום בפרט בצירופים דוגמת 'אינה הגורל'.
- ”וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ.“ (שמות כא, פסוק יג)
- ”לימים אינה הגורל והכרתי את האיש“ (תל אביב: זכרונות 1919–1939, מאת יבנאל מטלון, בפרויקט בן יהודה)
תרגום
עריכה- אנגלית: occur
ראו גם
עריכהאֻנָּה
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | אונה |
| שורש וגזרה | א־נ־י/ה |
| בניין | פֻּעַל |
- לשון המקרא קרה, נגרם, הזדמן. כיום בפרט בצירפוים דוגמת 'לא אונה לו כל רע'.
- ”לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ.“ (תהלים צא, פסוק י)
- ”לֹא-יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל-אָוֶן וּרְשָׁעִים מָלְאוּ רָע.“ (משלי יב, פסוק כא)
- ”זה 12 שנים, טפו טפו, לא אונה רע לאיש ולא נפגע איש.“ (ארץ תחת הרגליים, מאת עמוס קינן, 1981, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכה- צורת סביל מן אִנָּה שלעיל. מופיע פעמים בלבד במקרא, בפסוקים הנ"ל.
תרגום
עריכהראו גם
עריכהאֻנָּה גם אוּנָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אונה |
| הגייה* | una |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | א־נ־ן |
| דרך תצורה | משקל קֻטְלָה |
| נטיות | ר׳ אוּנוֹת |
- לשון חז"ל חלק מאיבר או גוף כלשהו המחולק לחלקים המחוברים בבסיסם.
- וחמש אונות יש לריאה כשיתלה אותה אדם בידו ופני ריאה כנגד פניו, שלש מן הימין, ושתים מן השמאל רמב"ם הלכות שחיטה פרק ח
- הני תרתי אוני דסריכין להדדי. (חולין מו ב) (אלה שתי אונות (הראה) הסרוכות (דבוקות) ביניהן)
- ואמר רבא: ה' אוני אית לה לראה. (חולין מז א) (חמש אונות לה לראה)
- כאשר אפנון BOC (שבשימוש גלילאו) בעלי אנרגיה נמוכה סביב התדירות של הגל הנושא ושתי אונות ספקטרליות במרחק מהגל הנושא (BOC (אפנון)w:)
גיזרון
עריכה- על פי לשון חז"ל מארמית אוּנָא,[1] קיצור של אוּדְנָא 'אוזן'[2] במשמע 'דבר בצורה של אוזן'[3] (בדומה לאנגלית lobe מיוונית λοβός שמשמעו העיקרי 'earlobe'[4]).
מידע נוסף
עריכה- בארמית לפעמים (אודנא בהשמטת הדלת) - אזן. בתיאור התלמוד את גופה של החיה המיתולוגית "אריא דבי עילאי" ”תשע אמהתא (אמות) בין אונה לאונה“ (בבלי, מסכת חולין – דף נט, עמוד ב) פירשו בין אוזניו ולא בין אונות הריאה (מהר"ם שיף וחת"ס על פי רש"י) ויתכן שזו משמעות המילה המקורית.
תרגום
עריכה- אנגלית: lobe
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: אונה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אנה |
ראו גם
עריכהאָנָה ב
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אנה |
| הגייה* | ana |
| חלק דיבר | תאר הפועל |
| מין | |
| שורש | |
| דרך תצורה | אָן + ה"א המגמה |
| נטיות | |
- לשון המקרא אל איזה מקום?
- ”וַיָּשָׁב אֶל־אֶחָיו וַיֹּאמַר, הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ; וַאֲנִי, אָנָה אֲנִי־בָא.“ (בראשית לז, פסוק ל)
- ”...וַיֹּאמֶר הָאִישׁ הַזָּקֵן אָנָה תֵלֵךְ וּמֵאַיִן תָּבוֹא.“ (שופטים יט, פסוק יז)
- ”הִתְאַחֲדִי הֵימִנִי, הָשִׂימִי הַשְׂמִילִי; אָנָה פָּנַיִךְ מֻעָדוֹת?“ (יחזקאל כא, פסוק כא)
- ”וָאֹמַר אָנָה אַתָּה הֹלֵךְ; וַיֹּאמֶר אֵלַי לָמֹד אֶת־יְרוּשָׁלִַם, לִרְאוֹת כַּמָּה־רָחְבָּהּ וְכַמָּה אָרְכָּהּ.“ (זכריה ב, פסוק ו)
- ”אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ; וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח?“ (תהלים קלט, פסוק ז)