פתיחת התפריט הראשי

תּוֹאֲנָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תואנה
הגייה* to'ana
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־נ־י/ה
דרך תצורה
נטיות ר׳ תּוֹאֲנוֹת; תּוֹאֲנַת־, ר׳ תּוֹאֲנוֹת־
  1. אמתלה, סיבה לכאורה, עלילה.

גיזרוןעריכה

  1. המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בסיפורי שמשון: "כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים" (שופטים יד, ד). צורתה של המילה היא ייחודית בעברית. ישנן כמה השערות באשר לדרך היווצרותה של המילה. לפי השערה אחת, המילה במקורה הייתה אמורה להיות מנוקדת בקמץ קטן וחטף־קמץ (תָּאֳנָה), ורצף זה הפך לחולם וחטף־פתח (כמו "הׁעֲלָה" בשופטים ו, כח ובדה"ב כ, לד, במקום "הָעֳלָה"). לפי השערה אחרת, המילה נגזרה ממשקל תֻּקטלה (שכיום אין מילים בעברית שנוטות בו; בגזרת נל"י/ה משקל תֻּקְטָה), ועקב הימצאות האל"ף הגרונית השווא הפך לחטף והתנועה שלפניו נפתחה.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה