אזן

(הופנה מהדף אוזן)
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערכים: אֻזַּן, אָזֵן.

אֹזֶןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אוזן
הגייה* ozen
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־ז־ן א
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות רבים זוגי: אָזְנַיִם; אֹזֶן־, ר׳ אָזְנֵי־; כ׳ אָזְנִי
 
אוזן.
  1. איבר שמיעה בגופם של בני־אדם ובעלי־חיים.
    • קירבתי את האוזן לשפופרת הטלפון כדי להאזין, אך לדאבוני לא הייתה קליטה.
    • ”כִּי אֹזֶן שָׁמְעָה וַתְּאַשְּׁרֵנִי וְעַיִן רָאֲתָה וַתְּעִידֵנִי“ (איוב כט, פסוק יא)
    • ”סימני כלב ושוטה פיו פתוחה רירו יורד אזניו סרוחות זנבו נתון בין שתי יריכותיו מהלך לצדדין“ (ירושלמי, מסכת יומאדף מא, עמוד ב)
  2. לשון חז"ל ידית בצידי כלי. ובהשאלה: בדומה.
    • "כדי שייצא הרחש מתחת אוזן כלי וישתה" (בבלי)
    • ”ויותר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה ואזן דברי תורה וחקר דברי תורה עשה אזנים לתורה“ (שיר השירים רבה, פרשה א, סימן ח)

גיזרוןעריכה

  • בהוראת אוזן - (יוונית עתיקה "אוֹס" οὖς) . (גותית-"אַאוּסִן", רוסית-אֻחַ ухо). (אנגלית -ot, כתחילית: otoconial, otoconium otocony)
  • למילה זו קיימות מקבילות בשפות השמיות, ביניהן: ערבית – أُذْن (אֻדְ'ן); אכדית – uznu; ארמית – אוּדְנָא; ארמית־סורית – ܐܶܕ݂ܢܳܐ (אֶדְנָא); אוגריתית – ủdn; געז – ǝzn, בניגוד לאטימולוגיה העממית הרווחת, אין כל קשר אטימולוגי בין מילה זו למאזניים או לאיזון. למידע נוסף ראו ערך מאזניים.

מובאות נוספותעריכה

  • אֹזֶן שֹׁמַעַת וְעַיִן רֹאָה יהוה עָשָׂה גַם-שְׁנֵיהֶם“ (משלי כ, פסוק יב)
  • ”כָּל-הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא-יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא-תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא-תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ“ (קהלת א, פסוק ח)
  • ”הֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדֹבֵר מֵישָׁרִים מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע“ (ישעיהו לג, פסוק טו)
  • ”הֵן לֹא-קָצְרָה יַד-יהוה מֵהוֹשִׁיעַ וְלֹא-כָבְדָה אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ“ (ישעיהו נט, פסוק א)
  • ”אֹטֵם אָזְנוֹ מִזַּעֲקַת-דָּל, גַּם-הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה“ (משלי כא, פסוק יג)
  • אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ, אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן“ (תהלים קטו, פסוק ו)
  • ”זכור אני שהיתה אמו מולכת עריסתו לבית הכנסת בשביל שיתדבקו אזניו בדברי תורה“ (ירושלמי, מסכת יבמותפרק א, הלכה ו)
  • ”מר בר רב אשי איצטריך אגודא גמלא אשתין אמרו ליה חמתך קאתיא אמר להו ב אודנה ותיפוק לי משום עלקא תורה“ (בבלי, מסכת בכורותדף מד, עמוד ב)

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

   איבר שמיעה
  • אורדו: کان‏‏‏‏ (kān)
  • אזרית: qulaq‏‏‏‏
  • איטלקית: orecchio‏‏‏‏
  • אינדונזית: telinga‏‏‏‏
  • איסלנדית: eyra‏‏‏‏
  • אלבנית: veshi‏‏‏‏
  • אנגלית: ear‏‏‏‏
  • אספרנטו: orelo‏‏‏‏
  • אפריקנס: oor‏‏‏‏
  • בוסנית: uho‏‏‏‏
  • בנגלית: কর্ণ‏‏‏‏ (הגייה: kān)
  • גרמנית: Ohr‏‏‏‏
  • דנית: øre‏‏‏‏
  • הולנדית: oor‏‏‏‏
  • הונגרית: fül‏‏‏‏
  • הינדית: कान‏‏‏‏ (הגייה: kān)
  • ולשית: clust‏‏‏‏
  • טורקית: kulak‏‏‏‏
  • יוונית: αυτί‏, αφτί‏‏‏‏ (הגייה: afti)
  • יידיש: אויער‏‏‏‏ (הגייה: oyer)
  • יפנית: ‏‏‏‏ (הגייה: mimí)
  • לטינית: auris‏‏‏‏
  • ליטאית: ausis‏‏‏‏
  • נורבגית: øre‏‏‏‏
  • סלובנית: uho‏‏‏‏
  • סלובקית: ucho‏‏‏‏
  • ספרדית: oreja‏‏‏‏
  • ערבית: أذن‏‏‏‏ (הגייה: אֻדְ'ן)
  • פולנית: ucho‏‏‏‏
  • פורטוגלית: ouvido‏, orelha‏‏‏‏
  • פינית: korva‏‏‏‏
  • פרסית: گوش‏‏‏‏ (gush)
  • צ'כית: ucho‏‏‏‏
  • צרפתית: oreille‏‏‏‏ (הגייה: אוֹרֶיִי)
  • קוריאנית: ‏‏‏‏ (הגייה: gwi)
  • קרואטית: uho‏‏‏‏
  • רומנית: ureche‏‏‏‏
  • רוסית: ухо‏‏‏‏ (הגייה: úkho)
  • שבדית: öra‏‏‏‏
  • תאית: หู‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: אוזן
  ציטוטים בוויקיציטוט: אוזן
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוזניים


השורש אזן א

השורש א־ז־ן א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

א־ז־ן א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הֶאֱזִין מַאֲזִין יַאֲזִין הַאֲזֵן לְהַאֲזִין
הֻפְעַל הָאֳזַן מָאֳזָן יָאֳזָן -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

מקורעריכה

הערותעריכה

  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]

אִזֵּןעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא איזן
שורש וגזרה א־ז־ן ב
בניין פִּעֵל
  1. הביא למצב של שווי משקל.
    • ”וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם עוֹד לִמַּד-דַּעַת אֶת-הָעָם וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה.“ (קהלת יב, פסוק ט)

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.[1] מקבילה בערבית: وَزَنَ‎ (וָזָןָ) – שקל.

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

סימוכיןעריכה

  1. "אזן (ב)",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 239)


השורש אזן ב

השורש א־ז־ן ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

א־ז־ן ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל אִזֵּן מְאַזֵּן יְאַזֵּן אַזֵּן לְאַזֵּן
פֻּעַל אֻזַּן מְאֻזָּן יְאֻזַּן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַזֵּן מִתְאַזֵּן יִתְאַזֵּן הִתְאַזֵּן לְהִתְאַזֵּן

אטימולוגיהעריכה

  • נגזר משם העצם מאזניים, עיינו באטימולוגיה שם.