גלה את אזנו
גִּלָּה אֶת אָזְנוֹ
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | גילה את אוזנו |
הגייה* | gila et ozno |
חלק דיבר | פועל |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | ביטוי |
נטיות | נ׳ גִּלְּתָּה אֶת אָזְנָהּ |
- חשף סוד, שיתף בדברים הידועים לו.
- ”זליג, יהודי גבוה וזקן צהוב לו ועיניו כמו שקועות בשומן, החוכר את המעברה על-יד הכפר הלינקה, העביר בעצמו את העגלה ואת הנוסעים על-פני הנהר, וירמולה גילה את אזנו של זליג, בסתר, שאלה הם הסוחרים, שקנו את יער-קאזימיר.“ (בסבכי היער, מאת מרדכי בן הלל הכהן, בפרויקט בן יהודה)
מקור
עריכה- מהתנ"ך: ”וַיהוה, גָּלָה אֶת-אֹזֶן שְׁמוּאֵל, יוֹם אֶחָד, לִפְנֵי בוֹא-שָׁאוּל לֵאמֹר.“ (שמואל א׳ ט, פסוק טו)