לפי סברה אחת – במקור הביטוי היה מאָן טאַש (mon tash), "כיס פרג". עם הזמן, המילה "מאָן" שובש ל"המן", וכך שונה שם המאכל ל"המן טאַש" והחלו לאכלו בפורים. [דרוש מקור]
בספר "מילה ברגע - סיפוריהן המרתקים של כאלפיים מילים שחדרו לעברית" מאת ד"ר מרדכי רוזן נכתב: "השם 'אוזני המן' הוצע ע"י יהודי גרמניה ויהודי איטליה בהשפעת מדרש אגדה, שהמן הרשע נכנס לגנזי המלך אבל וחפוי־ראש ואוזניו מקוטפות... ביידיש נקרא המאפה של הבצק הוֹמֶן טָאש - כיס המן, וע"פ מדרשים שונים פירשו זאת 'המן תש' - כלומר, לשמחת העם היהודי תש כוחו של הצורר"