ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא צד
שורש וגזרה צ־י־ד
בניין פָּעַל (קַל)
  1. תפס בעל חיים, ומנע את חרותו.
    • ”אָבַד חָסִיד מִן־הָאָרֶץ, וְיָשָׁר בָּאָדָם אָיִן; כֻּלָּם לְדָמִים יֶאֱרֹבוּ, אִישׁ אֶת־אָחִיהוּ יָצוּדוּ חֵרֶם.“ (מיכה ז, פסוק ב)
    • ”כִּי בְעַד־אִשָּׁה זוֹנָה, עַד־כִּכַּר לָחֶם; וְאֵשֶׁת אִישׁ, נֶפֶשׁ יְקָרָה תָצוּד.“ (משלי ו, פסוק כו)
    • צוֹד צָדוּנִי כַּצִּפּוֹר אֹיְבַי חִנָּם.“ (איכה ג, פסוק נב)
    • ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַצָּד צִפּוֹר לַמִּגְדָּל וּצְבִי לַבַּיִת, חַיָּב.“ (משנה, מסכת שבתפרק יג, משנה ה)
    • ”שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה, הַצָּדָן וְהַחוֹבֵל בָּהֶן, חַיָּב, וּשְׁאָר שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, הַחוֹבֵל בָּהֶן פָּטוּר.“ (משנה, מסכת שבתפרק יד, משנה א)
  2. תקף חית בר והרגהּ.
    • ”וְעַתָּה שָׂא־נָא כֵלֶיךָ, תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ; וְצֵא הַשָּׂדֶה, וְצוּדָה לִּי צָיִד.“ (בראשית כז, פסוק ג)
    • הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף; וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא?“ (איוב לח, פסוק לט)
    • צָדֵי חַיָּה עוֹפוֹת וְדָגִים שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לָהֶם מִינִים טְמֵאִין, מֻתָּרִים לְמָכְרָן.“ (משנה, מסכת שביעיתפרק ז, משנה ד)

גיזרון

עריכה

השורש צ־י־ד נמצא במקרא, קרוב אל השורש צ־ד־י/ה שמשמעו לארוב בכוונה לפגוע. מקבילה בערבית: صادَ (צָאדַ) במשמעות זהה.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: hunt‏‏‏‏
  • ערבית: صاد‏‏‏‏ (תעתיק: צָאדַ)

ראו גם

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צד
הגייה* tsad
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־ד־ד
דרך תצורה
נטיות כ׳ צִדּוֹ; ר׳ צְדָדִים, צְדָדֵי־ או צִדֵּי־
  1. כיוון, אחד מששת הממדים לכל גוף או מרחב.
    • ”כֶּרֶם רְבָעִי הָיָה עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד לְכָל צַד; וְאֵיזוֹ הִיא תְחוּמָהּ: אֵילַת מִן הַדָּרוֹם, וְעַקְרְבַת מִן הַצָּפוֹן, לוּד מִן הַמַּעֲרָב, וְהַיַּרְדֵּן מִן הַמִּזְרָח.“ (משנה, מסכת מעשר שניפרק ה, משנה ב)
  2. החלק בגוף פחות או יותר סימטרי אשר משתקף בציר הסימטריה.
    • ”וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי.“ (שמות כה, פסוק לב)
    • ”וְהִנֵּה נָתַתִּי עָלֶיךָ עֲבוֹתִים וְלֹא-תֵהָפֵךְ מִצִּדְּךָ אֶל-צִדֶּךָ עַד-כַּלּוֹתְךָ יְמֵי מְצוּרֶךָ“ (יחזקאל ד, פסוק ח)
    • ”יַעַן בְּצַד וּבְכָתֵף תֶּהְדֹּפוּ וּבְקַרְנֵיכֶם תְּנַגְּחוּ כָּל-הַנַּחְלוֹת עַד אֲשֶׁר הֲפִיצוֹתֶם אוֹתָנָה אֶל-הַחוּצָה.“ (יחזקאל לד, פסוק כא)
    • ”אֵין קוֹשְׁרִין אֶת הַסּוּס לֹא לְצִדְדֵי הַקָּרוֹן וְלֹא לְאַחַר הַקָּרוֹן.“ (משנה, מסכת כלאיםפרק ח, משנה ד)
  3. מקום הסמוך לחפץ או לגוף.
    • ”מֶלֶךְ יְרִיחוֹ אֶחָד מֶלֶךְ הָעַי אֲשֶׁר-מִצַּד בֵּית-אֵל אֶחָד.“ (יהושע יב, פסוק ט)
    • ”יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ.“ (תהלים צא, פסוק ז)
    • ”בִּמְקוֹמוֹ, שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּצַד הַגַּת אוֹ בְצַד הַפִּרְצָה.“ (משנה, מסכת פאהפרק ז, משנה א)
  4. (דפוס) עמוד בספר.
    • בספר בקורת התלמוד צד 42 העתיק את דברי הירושלמי.
  5. אחת משתי קבוצות יריבות, ובהשאלה: אחד מבני הזוג בקשר.
    • קשה לדעת מי מביניהם צודק בויכוח, שני הצדדים מעלים טיעונים הגיוניים.
    • סבתי מצד אבי עלתה מתימן בשלהי המאה ה־19.
    • בצד האנגלי נפלו יותר חללים במלחמה ההיא מלצד השני.

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה