הרג
הָרַגעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | הרג |
שורש וגזרה | ה־ר־ג, גזרת השלמים, פ"ג, ע"ג |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- הֵמִית, שׂם קץ לחיים.
- ”וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוָה לָכֵן כָּל הֹרֵג קַיִן שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם וַיָּשֶׂם יְהוָה לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ“ (בראשית ד, פסוק טו)
- ”וַיַּגֵּד אַחְאָב לְאִיזֶבֶל אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֵלִיָּהוּ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר הָרַג אֶת כָּל הַנְּבִיאִים בֶּחָרֶב“ (מלכים א׳ יט, פסוק א)
- "אחד ההורג את הגדול או את הקטן בן יומו, בין זכר בין נקבה--הרי זה נהרג עליו, אם הרג בזדון" (משנה תורה להרמב"ם, ספר נזקים, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ו')
צירופיםעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
השורש הרג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|