חַיִּים

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חיים
הגייה* khayim
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר רבוי
שורש ח־י־י/ה
דרך תצורה
נטיות ר׳ סעיף מידע נוסף
  1. התקופה שבין הלידה ועד למוות, מכלול התופעות הקורות לאורגניזם במהלך קיומו.
    • ”וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה“ (בראשית כג, פסוק א)
    • ”וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם-פְּלִשְׁתִּים וַיֵּט בְּכֹחַ וַיִּפֹּל הַבַּיִת עַל-הַסְּרָנִים וְעַל-כָּל-הָעָם אֲשֶׁר-בּוֹ וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים אֲשֶׁר הֵמִית בְּמוֹתוֹ רַבִּים מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו (שופטים טז, פסוק ל)
  2. מעשיו היומיומיים של האדם ותדמיתו העצמית והחברתית.
    • ”וַיְמָרֲרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל-עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כָּל-עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר-עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ“ (שמות א, פסוק יד)
    • ”הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ“ (דברים ל, פסוק יט)
    • ”וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-שָׁאוּל מִי אָנֹכִי וּמִי חַיַּי מִשְׁפַּחַת אָבִי בְּיִשְׂרָאֵל כִּי-אֶהְיֶה חָתָן לַמֶּלֶךְ“ (שמואל א׳ יח, פסוק יח)
    • פסיכואנליטיקאים מחלקים את חיי האדם לשלבים: ינקות, ילדות, התבגרות, גיל מעבר, גיל עמידה וזקנה.
  3. קיום אורגני.
    • ”וְעַתָּה יְהוָה קַח-נָא אֶת-נַפְשִׁי מִמֶּנִּי כִּי טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי (יונה ד, פסוק ג)
    • חוקרים מסוימים סבורים כי ישנם חיים על פני מאדים.
  4. בהשאלה: ארועים מרגשים הקורים לאדם שאינם על דרך השגרה ומעניקים תחושה של רעננות.
    • אחרי שהתחלתי ללכת אחרי העבודה לשיעורי יוגה ולהתנדב במרכז לנפגעים בתאונות דרכים, הרגשתי שיש לי חיים.
    • "אם תקרא לי מלמטה / אני אקרא למשטרה / אז תשיג לך חיים / כי אין לך ברירה." (יאללה לך הביתה מוטי, מאת קובי אוז)
  5. שם פרטי לזכר.
  6. כינוי חיבה לאהוב.
    • "אני חולמת ת'חיוך שלך, חיים שלי. / חולמת שתמיד תחייך. / מה לא הייתי עושה בשבילך, חיים שלי, / כדי שממני אף פעם לא תלך." (חיים שלי, מאת סמדר שיר)

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

מידע נוסף

עריכה

  • בכתבי השבי"ט מופיעה פרשנות לסיבה ש"חיים" הם ברבים ומוות הוא ביחיד:
    "...כי החיות היא הרכבת היסודות ומיתה הן הפרדתם, ולכן נקראו כל אחד ואחד חיים בלשון רבים..." שמואך טוביה שטרן, "כתבי השבי"ט - ספר השמים מספרים (עמוד 86)". ‏HebrewBooks‏, 1/1/2010.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: חיים
  ציטוטים בוויקיציטוט: חיים


השורש חיה

השורש ח־י־ה הוא שורש מורכב הניטה בחלק מזמן העבר ובזמן הבינוני של בניין קל לפי גזרת ע"ע, וביתר הנטייה ניטה לפי גזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים

עריכה
ח־י־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חַי (זכר) או חָיָה (זכר) חַי יִחְיֶה חֱיֵה או חֲיֵה לִחְיוֹת
נִפְעַל
הִפְעִיל הֶחֱיָה מַחֲיֶה יַחֲיֶה הַחֲיֵה לְהַחֲיוֹת
הֻפְעַל הָחֳיָה מָחֳיֶה יָחֳיֶה -אין- -אין-
פִּעֵל חִיָּה מְחַיֶּה יְחַיֶּה חַיֵּה לְחַיּוֹת
פֻּעַל חֻיָּה מְחֻיֶּה יְחֻיֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַיָּה מִתְחַיֶּה יִתְחַיֶּה הִתְחַיֵּה לְהִתְחַיּוֹת

הערות

עריכה
  • בבניין קל, המטה בצורת העבר לפי נחי ל"י/ה: חָיָה (נסתר), חָיְתָה (נסתרת), חָיוּ וכולי אינו משתבש.
  • בבניין הפעיל, הצורות הרווחות הן צורת העבר וצורת המקור, יתר הצורות נהוגות לפי בניין פיעל.
  • בבוא אותיות השימוש לפני שורש זה, כאשר על פה"פ להיחטף, היא נהפכת לשווא ואות השימוש באה לפניה בחיריק (וזו גם הדרך לצורת העתיד בבניין קל עם אותיות אית"ן), דוגמת: ”וִחְיוּ“ (בראשית מב, פסוק יח), ”וִחְיִיתֶם“ (יחזקאל לז, פסוק ה), ”לִחְיוֹת“ (יחזקאל לג, פסוק יב) וכדומה.