מעשה
מַעֲשֶֹהעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מעשה |
| הגייה* | maase |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ע־ש־י/ה |
| דרך תצורה | משקל מַקְטֵל |
| נטיות | ר׳ מַעֲשִֹים נ"י נ"ר מַעֲשֵׂי־ מַעֲשַֹי מַּעֲשֵׂנוּ מַעֲשֶׂיךָ מַעֲשַֹיִךְ מַּעֲשֵׂיכֶם |
- שם כולל לפעולות האדם. בדרך כלל רק מה ששינה דבר ממש ולפעמים גם מחשבה או דבור.
- ” זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ “ (בראשית ה, פסוק כט)
- ”וַיֹּאמֶר לָהֶם יוֹסֵף מָה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם“ (בראשית מד, פסוק טו)
- ”וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל אֶחָיו מַה מַּעֲשֵׂיכֶם וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ“ (בראשית מז, פסוק ג)
- ”שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת“ (שמות כג, פסוק יב)
- ” אַל יֶחֱטָא הַמֶּלֶךְ בְּעַבְדּוֹ בְדָוִד כִּי לוֹא חָטָא לָךְ וְכִי מַעֲשָׂיו טוֹב לְךָ מְאֹד“ (שמואל א׳ יט, פסוק ד)
- התוצרת שנעשתה על ידי אדם.
- ”וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה“ (שמות כג, פסוק טז)
- ”אִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵֹהוּ בַּכַּרְמֶל“ (שמואל כה, פסוק ב)
- ”קוּרֵיהֶם לֹא יִהְיוּ לְבֶגֶד וְלֹא יִתְכַּסּוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם, מַעֲשֵׂיהֶם מַעֲשֵׂי אָוֶן וּפֹעַל חָמָס בְּכַפֵּיהֶם“ (ישעיהו נט, פסוק ו)
- ”כִּי יַעַן בִּטְחֵךְ בְּמַעֲשַׂיִךְ וּבְאוֹצְרוֹתַיִךְ גַּם אַתְּ תִּלָּכֵדִי“ (ירמיהו מח, פסוק ז)
- ”כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂי אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה“ (תהלים ח, פסוק ד)
- (בנסמך) צורת הדבר. תוארו ותבניתו ומאפייניו. בה עשו אותו.
- לשון חז"ל עניין שמסופר וידיעתו מועברת מאדם לאדם.
- ”וְכָל מַעֲשֵׂה תָקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ וּפָרָשַׁת גְּדֻלַּת מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים“ (אסתר י, פסוק ב)
- ”מעשה שבאו בניו מבית המשתה ואמרו לו לא קרינו את שמע“ (משנה, מסכת ברכות – פרק א, משנה א)
- ”מעשה היה באהליה ובא מעשה לפני לשכת הגזית והכשירוהו“ (משנה, מסכת עדיות – פרק ז, משנה ד)
- ”שכבר היה מעשה בביתסי אחד שניסך על גבי רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן“ (תוספתא, מסכת סוכה – פרק ג, הלכה טז)
- ישבנו אצל האיש הזקן וסיפר לכולנו מעשה נאה במלך שחלתה בתו ונתרפאה בזכות הצדיק.
גיזרוןעריכה
- מן הפועל עִשָֹּה.
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: word
ראו גםעריכה
מְעֻשֶֹּהעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מעושה |
| הגייה* | meuse |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | |
| שורש | ע־ש־י/ה |
| דרך תצורה | משקל מְקֻטָּל |
| נטיות | נ׳ מְעֻשָֹּה ר׳ מְעֻשִֹּים מְעֻשֹּוֹת |
- לשון חז"ל שלא נעשה ברצון חופשי. שנעשה בכפיה.
- ”גט מעושה בישראל כשר ובגוים פסול ובגוים חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומרים לך וכשר“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ט, משנה ח)
- עברית חדשה שאינו טבעי. שאינו אמיתי. שמוצג כלפי חוץ בלבד.
- פקיד הבנק חייך חיוך מעושה.
גיזרוןעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: word