אין לבלבל ערך זה עם הערך קפוי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
כפוי
|
| הגייה* |
|
| חלק דיבר |
שם־עצם (תואר)
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
כ־פ־י/ה
|
| דרך תצורה |
משקל קָטוּל
|
| נטיות |
נ׳ כְּפוּיָה
|
- לשון חז"ל הפוך ומוטל על פניו. מונח כשחלקו העליון למטה טוח בארץ (אדם או כלי שיש לו פָּנים).
- ”אֵלּוּ כֵּלִים מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל?מַצִּילִים בֵּין מִפִּיהֶם, בֵּין מִצִּדֵּיהֶן,בֵּין יוֹשְׁבִין עַל שׁוּלֵיהֶן, בֵּין מֻטִּין עַל צִדֵּיהֶן. הָיוּ כְּפוּיִים עַל פִּיהֶן, מַצִּילִים כָּל שֶׁתַּחְתֵּיהֶן עַד הַתְּהוֹם.“ (משנה, מסכת כלים – פרק י, משנה א)
- מוכרח לפעול שלא ברצונו.
מן הפועל כָּפָה בשתי המשמעויות.
