פָּנִים

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פנים
הגייה* panim
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר ונקבה רבים
שורש פ־נ־י/ה
דרך תצורה ריבוי מן פן
נטיות ר׳ פְּנֵי־; כ׳ פָּנָיו, פָּנֶיהָ
 
פנים שונות בגילאים שונים
  1. החלק הקדמי של הראש מן המצח ועד הסנטר, שבו מצויים העיניים, האף והפה.
    • ”וְאִם-אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ לֹא נֵרֵד כִּי-הָאִישׁ אָמַר אֵלֵינוּ לֹא-תִרְאוּ פָנַי בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם.“ (בראשית מג, פסוק ה)
    • ”וַיָּבֹא מְפִיבֹשֶׁת בֶּן-יְהוֹנָתָן בֶּן-שָׁאוּל אֶל-דָּוִד וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו וַיִּשְׁתָּחוּ וַיֹּאמֶר דָּוִד מְפִיבֹשֶׁת וַיֹּאמֶר הִנֵּה עַבְדֶּךָ.“ (שמואל ב׳ ט, פסוק ו)
    • ”שַׁאֲלוּ-נָא וּרְאוּ אִם-יֹלֵד זָכָר מַדּוּעַ רָאִיתִי כָל-גֶּבֶר יָדָיו עַל-חֲלָצָיו כָּיּוֹלֵדָה וְנֶהֶפְכוּ כָל-פָּנִים לְיֵרָקוֹן.“ (ירמיהו ל, פסוק ו)
    • ”וּדְמוּת פְּנֵיהֶם הֵמָּה הַפָּנִים אֲשֶׁר רָאִיתִי עַל-נְהַר-כְּבָר מַרְאֵיהֶם וְאוֹתָם אִישׁ אֶל-עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ.“ (יחזקאל י, פסוק כב)
    • הבעת פניו העידה על מבוכתו.
    • פני האדם משקפים את רגשותיו הפנימיים, את הפנימיות.
  2. בהשאלה מן (1): זהות, דמות, אופי.
  3. הצד הקדמי.
    • ”וַיִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר וְכָתוּב אֵלֶיהָ קִנִים וָהֶגֶה וָהִי.“ (יחזקאל ב, פסוק י)
    • היא הניחה את הקלפים על השולחן כשפניהם כלפי מטה.
  4. הגבול החיצוני.

גיזרון

עריכה
  • מקראי. מקביל לאכדית פַּנוּ pānu.
  • מופיע במקרא תמיד בצורת רבים. לדעת רד"ק הסיבה לכך כי הפנים הם מכלול איברי הפנים, שהם כולם בזוגות.[1]
  • בפסוק - ”לָתֵת לוֹ נִיר לְבָנָיו כָּל הַיָּמִים“ (מלכים ב׳ ח, פסוק יט), טען החוקר אברהם צפרוני כי יש לקרוא ”לָתֵת לוֹ נִיר לְפַנָיו כָּל הַיָּמִים“ (מלכים ב׳ ח, פסוק יט) זאת בעקבות חלופי האותיות ב' ⇆ פ' במקרא

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה
   קדמת הראש

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: פנים
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פנים


השורש פנה

השורש פ־נ־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים

עריכה
פ־נ־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל פָּנָה פּוֹנֶה יִפְנֶה פְּנֵה לִפְנוֹת
נִפְעַל נִפְנָה נִפְנֶה יִפָּנֶה הִפָּנֶה לְהִפָּנוֹת
הִפְעִיל הִפְנָה מַפְנֶה יַפְנֶה הַפְנֵה לְהַפְנוֹת
הֻפְעַל הֻפְנָה מֻפְנֶה יֻפְנֶה -אין- -אין-
פִּעֵל פִּנָּה מְפַנֶּה יְפַנֶּה פַּנֵּה לְפַנּוֹת
פֻּעַל פֻּנָּה מְפֻנֶּה יְפֻנֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְפַּנָּה מִתְפַּנֶּה יִתְפַּנֶּה הִתְפַּנֵּה לְהִתְפַּנּוֹת

הערות שוליים

עריכה
  1. רד"ק יהושע א,א. הוא הנגיד זאת ל"אחר" שמופיע גם ביחיד, כיוון ש"העורף שהוא אחר הפנים שהוא אחד כנגד הפנים".

פְּנִים

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פנים
הגייה* pnim
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־נ־ם
דרך תצורה משקל קְטִיל
נטיות
  1. מרכז, ליבה; עומק.
    • כל כבודה בת מלך פנימה

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה