אַף א

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אף
הגייה* af
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־נ־ף
דרך תצורה
נטיות ר׳ אַפִּים; אַף־, ר׳ אַפֵּי־; כ׳ אַפּוֹ
 
אף
  1. איבר בולט במרכז הפנים, אחראי לחוש הריח ומשמש גם לנשימה.
    • ”עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ.“ (שמואל ב׳ כב, פסוק ט) (גם תהלים יח, פסוק ט)
    • ”וָאֶתֵּן נֶזֶם עַל-אַפֵּךְ וַעֲגִילִים עַל-אָזְנָיִךְ וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשֵׁךְ.“ (יחזקאל טז, פסוק יב)
    • היה לה אף גבנוני במקצת, אך הוא תאם את מבנה פניה ואת אישיותה.
  2. כעס.
    • ”...כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר. אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה...“ (בראשית מט, פסוקים וז)
    • ”וַיִּתְּשֵׁם יְהוָה מֵעַל אַדְמָתָם בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. “ (דברים כט, פסוק כז)
    • ”וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא אוֹדְךָ יהוה כִּי אָנַפְתָּ בִּי יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי“ (ישעיהו יב, פסוק א)
    • ”כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ; בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה.“ (תהלים ל, פסוק ו)
  3. (בצורת הזוגי) פנים.

גיזרון

עריכה
  • המילה משותפת בשפות האפרו אסייתיות:
    • בשפות שמיות: באוגריתית 𐎀𐎔 (אַף),[1] הן במשמעות חוטם והן במשמעות כעס;[2] בערבית – أَنْف (אַנְף); ארמית - אפא בהוראת: פנים, אפוהי בהוראת: פניו.
    • לשון ברברית של אהגר - "אֲפוּנפַן" ă-funfan, מילולית - "אף".
  • שורש המילה אף (א־נ־ף) השתמר בפעלים: אנפף מתאר דיבור "דרך האף", ואנף משמעו כעס. גם פועל זה נמצא באוגריתית.
  • המלה חוטם הינה החלופה התלמודית למילה "אף" המקראית, אולם למרות עתיקותה הועדפה בכ"ז תיבת "אף" בקרב דוברי העברית החדשה, וזאת משום נוחות הגייתה בקרב תינוקות על פני הגיית המילה המסורבלת - "חוטם".[3]

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
   חוטם
  • איטלקית: naso‏‏‏‏
  • אירית: srón‏‏‏‏
  • אנגלית: nose‏‏‏‏
  • אספרנטו: nazo‏‏‏‏
  • בולגרית: нос‏‏‏‏ (תעתיק: אַנְף)
  • גרמנית: Nase‏‏‏‏
  • גרוזינית: ცხვირი‏‏‏‏ (תעתיק: cxviri)
  • הודית: नाक‏‏‏‏ (תעתיק: nāk)
  • הולנדית: neus‏‏‏‏
  • הונגרית: orr‏‏‏‏
  • וייטנמית: mũi‏‏‏‏
  • טורקית: burun‏‏‏‏
  • יוונית: μύτη‏‏‏‏ (תעתיק: mýti), ῥίς‏‏‏‏ (תעתיק: rhís)
  • יידיש: נאָז‏‏‏‏
  • יפנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: haná)
  • כורדית: poz‏, difin‏‏‏‏
  • לטינית: nāsus‏‏‏‏
  • מלאית: hidung‏‏‏‏
  • נורווגית: nase‏‏‏‏
  • סווהילית: pua‏‏‏‏
  • סינית: ‏‏‏‏ (מנדרינית: bí), (קנטונית: bei6)
  • ספרדית: nariz‏‏‏‏
  • ערבית: أَنْف‏‏‏‏ (תעתיק: אַנְף)
  • פולנית: nos‏‏‏‏
  • פורטוגלית: nariz‏‏‏‏
  • פינית: nenä‏‏‏‏
  • פרסית: بینی‏‏‏‏ (תעתיק: בִינִי), دماغ‏‏‏‏ (תעתיק: דַמָאע')
  • צ'כית: nos‏‏‏‏
  • צרפתית: nez‏‏‏‏
  • קוראנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: ko)
  • קטלנית: nas‏‏‏‏
  • רומנית: nas‏‏‏‏
  • רוסית: нос‏‏‏‏ (תעתיק: nos)
  • שוודית: näsa‏‏‏‏
  • תאילנדית: จมูก‏‏‏‏ (תעתיק: jà-mùuk)

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: אף
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אפים

הערות שוליים

עריכה
  1. משמעות חוטם: לוח UT 3 Aqht, וכן לוח KTU 1.103; משמעות כעס: לוחות UT 49 V, 75 II, 129
  2. צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 767
  3. יוסף קלויזנר -"עברית עתיקה ועברית חדשה". לשוננו, הרצאה בועידה הארצית החמישית של "גדוד מגיני השפה", בתל-אביב, בחול המועד של פסח תרפ"ט עמ'13

אַף ב

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אף
הגייה* af
חלק דיבר מילת חיבור
מין
-
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. גם.
    • ”וְזָכַרְתִּי אֶת-בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת-בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת-בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר.“ (ויקרא כו, פסוק מב)
    • ”אַל-תִּירָא כִּי עִמְּךָ-אָנִי אַל-תִּשְׁתָּע כִּי-אֲנִי אֱלֹהֶיךָ אִמַּצְתִּיךָ אַף-עֲזַרְתִּיךָ אַף-תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי.“ (ישעיהו מא, פסוק י)
    • חיים גורי, ס' יזהר ומשה שמיר נמנים אף הם עם סופרי תש"ח.
    • משה ירד מנכסיו, ולא נותרה בכיסו אף פרוטה אחת.

גזרון

עריכה
  • באוגריתית 𐎀𐎔 (אַף),[1] וכן בצירוף 𐎀𐎔𐎐𐎋 (אַפנכ), שמשמעו "אף הנה כה".[2]

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. לוחות UT 137, 51 I, 51 II, 75 IV, ’nt V vi, 67 IV, 128 II
  2. צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 304; לוחות UT 67IV, 128 II, 2 Aqht I, 2 Aqht V