אף
אַף א
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אף |
הגייה* | af |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־נ־ף |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ אַפִּים; אַף־, ר׳ אַפֵּי־; כ׳ אַפּוֹ |
- איבר בולט במרכז הפנים, אחראי לחוש הריח ומשמש גם לנשימה.
- כעס.
- ”...כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר. אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה...“ (בראשית מט, פסוקים ו – ז)
- ”וַיִּתְּשֵׁם יְהוָה מֵעַל אַדְמָתָם בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. “ (דברים כט, פסוק כז)
- ”וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא אוֹדְךָ יהוה כִּי אָנַפְתָּ בִּי יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי“ (ישעיהו יב, פסוק א)
- ”כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ; בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה.“ (תהלים ל, פסוק ו)
- (בצורת הזוגי) פנים.
גיזרון
עריכה- המילה משותפת בשפות האפרו אסייתיות:
- שורש המילה אף (א־נ־ף) השתמר בפעלים: אנפף מתאר דיבור "דרך האף", ואנף משמעו כעס. גם פועל זה נמצא באוגריתית.
- המלה חוטם הינה החלופה התלמודית למילה "אף" המקראית, אולם למרות עתיקותה הועדפה בכ"ז תיבת "אף" בקרב דוברי העברית החדשה, וזאת משום נוחות הגייתה בקרב תינוקות על פני הגיית המילה המסורבלת - "חוטם".[3]
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה חוטם
|
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: אף |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אפים |
- "אַף", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 639)
הערות שוליים
עריכהאַף ב
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אף |
הגייה* | af |
חלק דיבר | מילת חיבור |
מין | -
|
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- גם.
- ”וְזָכַרְתִּי אֶת-בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת-בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת-בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר.“ (ויקרא כו, פסוק מב)
- ”אַל-תִּירָא כִּי עִמְּךָ-אָנִי אַל-תִּשְׁתָּע כִּי-אֲנִי אֱלֹהֶיךָ אִמַּצְתִּיךָ אַף-עֲזַרְתִּיךָ אַף-תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי.“ (ישעיהו מא, פסוק י)
- חיים גורי, ס' יזהר ומשה שמיר נמנים אף הם עם סופרי תש"ח.
- משה ירד מנכסיו, ולא נותרה בכיסו אף פרוטה אחת.
גזרון
עריכהצירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- "אַף", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 637)