קרנף

קַרְנַף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קרנף
הגייה^*	karnaf
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	הלחם: קרן + אף
נטיות	נ׳ קַרְנַפָּה, קַרְנַפַּת־; ר׳ קַרְנַפִּים, קַרְנַפֵּי־; נ"ר קַרְנַפּוֹת; קַרְנַף־

קרנפים

פרט ממשפחה של בעלי חיים גדולי־ממדים מסדרת פרטיי פרסה, אשר משפתם העליונה מזדקרת בליטה עבה וקשיחה.
- ”במשך הלילה עוברות שורות ארוכות של עבי-העור – פילים, שנהבים, קרנפים, כשהם מניעים באזניהם גדולות-הכמות והמשוחות בחמר, והם רטובים ורעבים.“ ("הפועל הצעיר", 26 במאי 1910, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”זה בשם "אביר להט החרב" יקָרא וזה יכֻנה בשם "אביר קרנף" וזה – "אביר עז־מות" וזה – "אביר דוכיפת" ועוד כאלה שמות משמות שונים.“ (דון קישוט, מאת ח.נ. ביאליק, 1912, באתר מאגרים)

מחידושי יוסף קלוזנר. תרגום שאילה מיוונית: rhīnókerōs) ῥῑνόκερως), הלחם של rhī́s, rhīnós) ῥῑ́ς, ῥῑνός) – אף, וכן kéras) κέρας) – קרן.

ערך בוויקיפדיה: קרנף

טקסונומיה בוויקימינים: Rhinocerotidae

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קרנפיים