קַרְנַףעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קרנף
הגייה* karnaf
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה הלחם: קרן + אף
נטיות ר׳ קַרְנַפִּים; קַרְנַף־, ר׳ קַרְנַפֵּי־; נ׳ קַרְנַפָּה, נ"ר קַרְנַפּוֹת
 
קרנף
  1. פרט ממשפחה של בעלי חיים גדולי־ממדים מסדרת פרטיי פרסה, אשר משפתם העליונה מזדקרת בליטה עבה וקשיחה.
    • ”במשך הלילה עוברות שורות ארוכות של עבי-העור – פילים, שנהבים, קרנפים, כשהם מניעים באזניהם גדולות-הכמות והמשוחות בחמר, והם רטובים ורעבים.“ ("הפועל הצעיר", 26 במאי 1910, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
    • ”זה בשם „אביר להט החרב“ יקָרא וזה יכֻנה בשם „אביר קרנף“ וזה – „אביר עז־מות“ וזה – „אביר דוכיפת“ ועוד כאלה שמות משמות שונים.“ (דון קישוט, מאת ח.נ. ביאליק, 1912, באתר מאגרים)

גיזרוןעריכה

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: קרנף
  טקסונומיה בוויקימינים: Rhinocerotidae
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קרנפיים