קֶרֶן אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קרן
הגייה* keren
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ק־ר־ן
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ קַרְנַיִם או קְרָנוֹת
 
קרני יעל
 
מהנק' V יוצאות שתי קרניים
 
שמות חלקי מפרש מוט (אורכי); clew - קרן
  1. לשון המקרא (זואולוגיה) איבר קשיח הבולט מראשם של כמה ממיני היונקים, בד"כ משני צדי הראש, צורתו כקוץ, לרֹב חלול, ועשוי חומר קשה (כקרטין וחלבונים או עצם).
    • ”וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה-אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת-הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ.“ (בראשית כב, פסוק יג)
    • לקרנפים יש קרניים.
  2. בהשאלה: כוח, עוצמה.
    • ”יהוה סַלְעִי וּמְצוּדָתִי וּמְפַלְטִי אֵלִי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי.“ (תהלים יח, פסוק ג)
    • ”[...] וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ.“ (שמואל א׳ ב, פסוק י)
  3. כלי קיבול העשוי מקרן (1) חלולה.
    • ”[...] מַלֵּא קַרְנְךָ שֶׁמֶן וְלֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ אֶל-יִשַׁי בֵּית-הַלַּחְמִי כִּי-רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ.“ (שמואל א׳ טז, פסוק א)
  4. בליטה דמוית קרן (1).
    • ”וַיַּעַשׂ קַרְנֹתָיו עַל אַרְבַּע פִּנֹּתָיו מִמֶּנּוּ הָיוּ קַרְנֹתָיו וַיְצַף אֹתוֹ נְחֹשֶׁת.“ (שמות לח, פסוק ב)
  5. לשון המקרא (מוסיקה) כלי נגינה ממשפחת כלי הנשיפה.
    • ”וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר יָרִיעוּ כָל הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה וְנָפְלָה חוֹמַת הָעִיר תַּחְתֶּיהָ וְעָלוּ הָעָם אִישׁ נֶגְדּוֹ.“ (יהושע ו, פסוק ה)
  6. עברית חדשה (גאומטריה) קו ישר המתחיל בנקודה ונמשך לאינסוף.
  7. לשון המקרא קו אור היוצא ממקור אור.
    • ”וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּה.“ (חבקוק ג, פסוק ד)
  8. לשון המקרא פינה.
    • ”אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי, שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ – כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן-שָׁמֶן.“ (ישעיהו ה, פסוק א)
  9. חומר הקרן (1) המשמש ליצור מוצרים.
  10. שם פרטי לנקבה.
  11. עברית חדשה (ימאות) הזווית האחורית התחתונה של מפרש אורכי, וגם כל אחת משתי הזוויות התחתונות של מפרש רוחבי.
    • "הַזָּוִיּוֹת נִקְרָאוֹת: הַקִּדְמִית הָעֶלְיוֹנָה – צַוָּאר (Throat) וְהָאֲחוֹרִית הָעֶלְיוֹנָה – קָדְקֹד (Peak), הַקִּדְמִית הַתַּחְתּוֹנָה – פֶּקֶם (Tack) וְהָאֲחוֹרִית הַתַּחְתּוֹנָה – קֶרֶן (Clew)."‏ (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)

גזרוןעריכה

  • קרן היא מילה נודדת (="ונדרוורט"). לטינית: cornu; אכדית: qarnīša, qarnu; גוארז': qar; מצרית קדומה: krtj.
 11. ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940; האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: horn‏‏‏‏‏ (3, 4, 5, 9)
    corner‏‏‏‏‏ (8)
    ray‏‏‏‏‏ (6, 7)
    Karen‏‏‏‏‏ (10)
  • גרמנית: Horn‏‏‏‏‏ (3, 4, 5, 9)
  • ספרדית: cuerno‏, cacho‏‏‏‏‏ (3, 4, 5, 9)
  • רוסית: рог‏‏‏‏‏ (1, 3, 4, 5, 9)
    угол‏‏‏‏‏ (8)
    луч‏‏‏‏‏ (6, 7)
   בליטה קשה בראשם של בעלי חיים
  • אנגלית: horn‏‏‏‏
  • גרמנית: Horn‏‏‏‏
  • ספרדית: cuerno‏‏‏‏
  • רוסית: угол‏‏‏‏
   זווית תחתונה של מפרש

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: קרן
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קרני חיות

קֶרֶן בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קרן
הגייה* keren
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ק־ר־ן
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ קְרָנוֹת; קֶרֶן־, ר׳ קַרְנוֹת־
  1. לשון חז"ל השווי היסודי של רכוש, בניכוי הרווחים או ריביות.
    • ”אמר רבי יוסי בר בון: אגרא וקרנא קרן הוא “ (ירושלמי, מסכת מועד קטןפרק ב, הלכה ג)
    • ”אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר – הַפֵּאָה, וְהַבִּכּוּרִים, וְהָרֵאָיוֹן, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְתַלְמוּד תּוֹרָה; אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא – כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם.“ (משנה, מסכת פאהפרק א, משנה א)
  2. חברה או ארגון המחזיקים כספים שהופקדו למטרה מסוימת.

גיזרוןעריכה

  • מן אכדית "קֲרְנֻ" - בהוראת "הערימה הגדולה" [1].𐤀
  • בהשאלה מן קרן (א) לעיל. הקרן מבטאת חוזק, הקרן היא הממון הבטוח. השוו נכסי צאן ברזל . מן המקרא 'קרן' מקביל ל- 'ראש': ”וְשִׁלַּם אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו“ (ויקרא ה, פסוק כד).

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

קָרַןעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קרן
שורש וגזרה ק־ר־ן
בניין פָּעַל
  1. לשון המקרא יצאו ממנו קרני אור, הפיץ אור.
    • ”וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו.“ (שמות לד, פסוק ל)
  2. בהשאלה: נראה שמח ומאושר.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

סמוכיןעריכה

  1. טור-סיני ,לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה . ט א'/ב‎' (ניסן תש"ח) עמ' 35