קרן
קֶרֶן אעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קרן |
| הגייה* | keren |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ק־ר־ן |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ קַרְנַיִם או קְרָנוֹת |
.svg)
- לשון המקרא (זואולוגיה) איבר קשיח הבולט מראשם של כמה ממיני היונקים, בד"כ משני צדי הראש, צורתו כקוץ, לרֹב חלול, ועשוי חומר קשה (כקרטין וחלבונים או עצם).
- בהשאלה: כוח, עוצמה.
- ”יהוה סַלְעִי וּמְצוּדָתִי וּמְפַלְטִי אֵלִי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי.“ (תהלים יח, פסוק ג)
- ”[...] וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ.“ (שמואל א׳ ב, פסוק י)
- כלי קיבול העשוי מקרן (1) חלולה.
- ”[...] מַלֵּא קַרְנְךָ שֶׁמֶן וְלֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ אֶל-יִשַׁי בֵּית-הַלַּחְמִי כִּי-רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ.“ (שמואל א׳ טז, פסוק א)
- בליטה דמוית קרן (1).
- לשון המקרא (מוסיקה) כלי נגינה ממשפחת כלי הנשיפה.
- עברית חדשה (גאומטריה) קו ישר המתחיל בנקודה ונמשך לאינסוף.
- לשון המקרא קו אור היוצא ממקור אור.
- לשון המקרא פינה.
- חומר הקרן (1) המשמש ליצור מוצרים.
- שם פרטי לנקבה.
- עברית חדשה (ימאות) הזווית האחורית התחתונה של מפרש אורכי, וגם כל אחת משתי הזוויות התחתונות של מפרש רוחבי.
- "הַזָּוִיּוֹת נִקְרָאוֹת: הַקִּדְמִית הָעֶלְיוֹנָה – צַוָּאר (Throat) וְהָאֲחוֹרִית הָעֶלְיוֹנָה – קָדְקֹד (Peak), הַקִּדְמִית הַתַּחְתּוֹנָה – פֶּקֶם (Tack) וְהָאֲחוֹרִית הַתַּחְתּוֹנָה – קֶרֶן (Clew)." (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)
גזרוןעריכה
- קרן היא מילה נודדת (="ונדרוורט"). לטינית: cornu; אכדית: qarnīša, qarnu; גוארז': qar; מצרית קדומה: krtj.
- 11. ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940; האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
- אלומה (7)
תרגוםעריכה
- אנגלית: horn (3, 4, 5, 9)
corner (8)
ray (6, 7)
Karen (10) - גרמנית: Horn (3, 4, 5, 9)
- ספרדית: cuerno, cacho (3, 4, 5, 9)
- רוסית: рог (1, 3, 4, 5, 9)
угол (8)
луч (6, 7)
בליטה קשה בראשם של בעלי חיים
זווית תחתונה של מפרש
|
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: קרן |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קרני חיות |
קֶרֶן בעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קרן |
| הגייה* | keren |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ק־ר־ן |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ קְרָנוֹת; קֶרֶן־, ר׳ קַרְנוֹת־ |
- לשון חז"ל השווי היסודי של רכוש, בניכוי הרווחים או ריביות.
- ”אמר רבי יוסי בר בון: אגרא וקרנא קרן הוא “ (ירושלמי, מסכת מועד קטן – פרק ב, הלכה ג)
- ”אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר – הַפֵּאָה, וְהַבִּכּוּרִים, וְהָרֵאָיוֹן, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְתַלְמוּד תּוֹרָה; אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא – כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם.“ (משנה, מסכת פאה – פרק א, משנה א)
- חברה או ארגון המחזיקים כספים שהופקדו למטרה מסוימת.
גיזרוןעריכה
- בהשאלה מן קרן (א) לעיל. הקרן מבטאת חוזק, הקרן היא הממון הבטוח. השוו נכסי צאן ברזל . מן המקרא 'קרן' מקביל ל- 'ראש': ”וְשִׁלַּם אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו“ (ויקרא ה, פסוק כד).
צירופיםעריכה
תרגוםעריכה
קָרַןעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | קרן |
| שורש וגזרה | ק־ר־ן |
| בניין | פָּעַל |
- לשון המקרא יצאו ממנו קרני אור, הפיץ אור.
- בהשאלה: נראה שמח ומאושר.