נָצַץעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נצץ
שורש וגזרה נ־צ־ץ
בניין פָּעַל (קַל)
  1. בקע אור מגופו אור עצמי או שהחזיר אור. היה נקי וצח עד שנראה לעין כמו אור.
    • ”וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל.“ (יחזקאל א, פסוק ז)
  2. בהשאלה: (יש לשכתב פירוש זה):
    • {{צט/תנחומא|והיה יודע שיוסף חי והיה אומר הקדוש ברוך הוא העלים ממנו אני אודיענו כיון שנצצה בו רוח הקודש| בראשית פרשת מקץ סימן ד
    • ”בני האדם דומים לעשבי השדה, הללו נוצצין והללו נובלין“ (בבלי, מסכת עירוביןדף נד, עמוד א)

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא. נגזרת (כעין גזירה לאחור) מן ניצוץ-שביב אש.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה