- בקע אור מגופו אור עצמי או שהחזיר אור. היה נקי וצח עד שנראה לעין כמו אור.
- ”וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל.“ (יחזקאל א, פסוק ז)
- בהשאלה: (יש לשכתב פירוש זה):
- {{צט/תנחומא|והיה יודע שיוסף חי והיה אומר הקדוש ברוך הוא העלים ממנו אני אודיענו כיון שנצצה בו רוח הקודש| בראשית פרשת מקץ סימן ד
- ”בני האדם דומים לעשבי השדה, הללו נוצצין והללו נובלין“ (בבלי, מסכת עירובין – דף נד, עמוד א)
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא. נגזרת (כעין גזירה לאחור) מן ניצוץ-שביב אש.
