עמם
עָמַם
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | עמם |
| שורש וגזרה | ע־מ־ם |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא [משוער] כיסה והסתיר. או החליש אור. גחל שנחלש אורו.
- ”הִִנֵּה חָכָם אַתָּה מִדָּנִיאֵל [מדנאל] כָּל סָתוּם לֹא עֲמָמוּךָ.“ (יחזקאל כח, פסוק ג)
- ”אֲרָזִים לֹא עַמָמוּהוּ...“ (יחזקאל לא, פסוק ח)
- ”לא שנו אלא גחלים עוממות אבל גחלים לוחשות -אסור“ (בבלי, מסכת פסחים – דף כז, עמוד א)
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה פעמיים במקרא.