קו
קַו (גם קָו)
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קו |
| הגייה* | kav |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ק־ו־י/ה ג |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | ר׳ קַוִּים; קַו־, קַוֵּי־ |
- לשון המקרא חוט מדידה.
- ”חָרַשׁ עֵצִים נָטָה קָו יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת וּבַמְּחוּגָה.“ (ישעיהו מד, פסוק יג)
- ”וְקָו שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב.“ (מלכים א׳ ז, פסוק כג)
- (גאומטריה) גוף חד ממדי ורציף.
- בין שתי נקודות עובר קו ישר אחד.
- זה _ קו תחתי , זה – קו מפריד , וזה / קו נטוי.
- בהשאלה: (תחבורה) מסלול נסיעה קבוע של כלי תחבורה (אוניית נוסעים, אוטובוס, רכבת, מוניות וכו').
- ”זכורני כי את הרכבת אשר לפנינו (קו חיפה-לוד) בנו גם כן יהודים [...].“ ("דאר היום", 11 במרץ 1921, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- כל רבע שעה יוצא אוטובוס בקו תל אביב–חיפה.
- בהשאלה: כבל תקשורת, כבל להולכת חשמל או צינור להולכת נוזל או גז, על פי רוב במערכות תשתית.
- ”במשך היום הספיק המחנה ליישר גבעה, להתחיל בסלילת כביש [...] לסדר קו מים פנימי, לצקת מדרכה סביב הבית [...].“ ("דבר", 20 במרץ 1934, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”החברה האנגלו־אירנית עומדת לבנות קו נפט מיוחד שיחבר את עבדאן שבמפרץ הפרסי אל חוף ים התיכון.“ ("דבר", 1 באפריל 1948, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- "כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ חִיּוּךְ אַחֲרוֹן לַחֶרְמוֹן / תִּשְׁלַח בְּיוֹם רוּחַ שֶׁל סֶתָו, / יְצַלְצֵל טֶלֶפוֹן בְּפִקּוּד הַצָּפוֹן / זֶה אֲנַחְנוּ מֵעֵבֶר לַקַּו." (לַצָּפוֹן בְּאַהֲבָה, מאת דודו ברק)
- מתחנת הכח יוצאים קווי מתח גבוה.
גיזרון
עריכה- אכדית qû, חוט; ארמית: קַוָּא.
- בנוסח מגילת מדבר יהודה העדיף חבר הכת להעתיק במחובר: "גוי קוקו" , במקום ”גּוֹי קַו קָו“ (ישעיהו יח, פסוק ב)