חַשְׁמַלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חשמל
הגייה* khashmal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־שׁ־מ־ל
דרך תצורה
נטיות ר׳ חַשְׁמַלִּים
 
ניצוצות חשמל
  1. צורת אנרגיה שמקורה במטען החיובי או השלילי שיש לחלקיקים, ותנועתם לאורך השדה, ע"מ שסך המטענים יתאפס.
  2. [ארכאי, מליצה] מלאך, ישות על־טבעית שמטרתה לשרת את האל.

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים - פעמיים ביחזקאל א' ופעם אחת בצורה "חַשְׁמַלָה" ביחזקאל ח'. כל המופעים נוגעים להתגלות האלוהים ועוקבים למילה "כְּעֵין". המשמעות המקראית המדויקת איננה ברורה, אך מוסכם על רוב החוקרים שמדובר בדבר־מה נוצץ. חלק מן הפירושים שהוצעו מבוססים על השוואה למילים אכדיות: ḫašmānu (אבן כחלחלה), ešmarū (זהב לבן), elmēšu (אבן יקרה הזוהרת באור צהוב).
    בתרגום השבעים תורגמה המילה כ־electron) ἤλεκτρον), כנראה במשמעות תערובת כסף וזהב לבן, [1] אך מאוחר יותר היא שימשה לתיאור ענבר. השם "electricity" ניתן לצורת האנרגיה במאה השבע־עשרה (ראו בעניין זה האטימולוגיה באלקטרוניקה). בהשראת התגלגלות המילה בלעז חידש יהודה לייב גורדון את המילה "חַשְׁמַלָה" בשנת 1880 - ”הָאוֹר, הַחֹם, הַקִּיטֹר, הַחַשְׁמַלָּה, כָּל כֹּחוֹת הַטֶּבַע הֵם מַלְאֲכֵי מַעְלָה“ (שני יוסף בן שמעון, מאת יהודה לייב גורדון, בפרויקט בן יהודה). בהערה לשיר כתב: "כוונתי להכוח הטבעי הנקרא עלעקטריציטעט, שכן תרגום היווני של 'חשמל' הוא 'עלעקטרא'".
    את המילה "חַשְׁמַל" ביקש גורדון לחדש לעניין אחר, אך החידוש נקלט בצורתו הנוכחית. למשל, בסיפור "מַחֶזְיוֹנוֹת אֲבִיזוֹהַר - הַזַיִת וְהַחַשְׁמַל" של בוקי בן יגלי מושווה אור החשמל לאור המופק משמן זית.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • רש"י: "כעין החשמל - חשמל מלאך ששמו כך, וכעין גוון שלו ראה מתוך האש."
  • מצודת דוד: "החשמל - הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן עד שכמעט לא יוכל העין להשיגו כמו שהיא [...] וגם חשמל היא מלה מורכבת - חש מל - שראוי לחשות ולשתוק מן המלול והדבור בו כי אין לתארו בשום דמיון."
  • מצודת ציון: "החשמל - הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן, אף היא מלה מורכבת חש מל וחש הוא ענין שתיקה כמו עֵת לַחֲשׁוֹת (קהלת ג, ז) ומל הוא מלשון מלה ודבור."
  • בתלמוד הבבלי נכתב ”מאי חשמל? אמר רב יהודה: "חיות אש ממללות, במתניתא תנא: עתים חשות עתים ממללות - בשעה שהדיבור יוצא מפי הקב"ה חשות ובשעה שאין הדיבור יוצא מפי הקב"ה ממללות“ (בבלי, מסכת חגיגהדף יג, עמוד א)
  • שד"ל: "מורכבת מן ׳נְחַש׳ (נְחשֶת) ׳מְלַל׳ שענינו זהב בלתי מזוקק".

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • המילה מנוקדת בפתח בהברה האחרונה, שלא כנהוג, וכך מקבלת הלמ"ד דגש חזק בצורת הרבים.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: חשמל
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חשמל

גלגולה של מילה | חשמל | באתר "הארץ"


השורש חשׁמל

השורש ח-שׁ-מ-ל הוא שורש מגזרת המרובעים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית העברת אלקטרונים בשדה מוליך.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון עברית חדשה

נטיות הפעליםעריכה

ח-שׁ-מ-ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל חִשְׁמֵל מְחַשְׁמֵל יְחַשְׁמֵל חַשְׁמֵל לְחַשְׁמֵל
פֻּעַל חֻשְׁמַל מְחֻשְׁמָל יְחֻשְׁמַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַשְׁמֵל מִתְחַשְׁמֵל יִתְחַשְׁמֵל הִתְחַשְׁמֵל לְהִתְחַשְׁמֵל

גיזרוןעריכה

  • הפועל נגזר ממילה מקראית חשמל.


הערות שולייםעריכה

חִשְׁמֵלעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חשמל
שורש וגזרה ח־שׁ־מ־ל, מרובעים
בניין פִּעֵל
  1. עברית חדשה העביר זרם חשמלי.
    • אנו מרץ, הא! אנו מרץ, אנו זרם, / אנו זרם החשמל. / נחשמל, הו הא! נחשמל את כל הארץ "שיר הרשת" ("הזקן מנהריים"), מרדכי זעירא.
    • הזהרתי אותה שכבלים חשופים עלולים לחשמל.
  2. חוק ומשפט הרג באמצעות העברת זרם חשמלי.
    • כיום רוב מדינות ארצות־הברית אינן מחשמלות נידונים למוות אלא נוקטות בשיטות המתה אחרות.
  3. בהשאלה ריגש, הסעיר.
    • השיר הזה פשוט מחשמל!

גיזרוןעריכה

תרגוםעריכה

העביר זרם חשמלי:

  • ערבית: كهرب‏‏‏‏ (הגייה: כַּהְרַבַּ)
  • צרפתית: électrifier‏‏‏‏

הרג בזרם חשמלי:

  • ערבית: كهرب‏‏‏‏ (הגייה: כַּהְרַבַּ)
  • צרפתית: électrocuter‏‏‏‏

ריגש:

  • גרמנית: erregen‏‏‏‏
  • ספרדית: bramar‏‏‏‏
  • ערבית: أثار‏‏‏‏ (הגייה: אַתָ'ארַ)

ראו גםעריכה


השורש חשׁמל

השורש ח-שׁ-מ-ל הוא שורש מגזרת המרובעים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית העברת אלקטרונים בשדה מוליך.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון עברית חדשה

נטיות הפעליםעריכה

ח-שׁ-מ-ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל חִשְׁמֵל מְחַשְׁמֵל יְחַשְׁמֵל חַשְׁמֵל לְחַשְׁמֵל
פֻּעַל חֻשְׁמַל מְחֻשְׁמָל יְחֻשְׁמַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַשְׁמֵל מִתְחַשְׁמֵל יִתְחַשְׁמֵל הִתְחַשְׁמֵל לְהִתְחַשְׁמֵל

גיזרוןעריכה

  • הפועל נגזר ממילה מקראית חשמל.

חֻשְׁמַלעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חושמל
שורש וגזרה ח־שׁ־מ־ל, מרובעים
בניין פֻּעַל
  1. הועבר דרכו זרם חשמלי.
    • למרות הוראות הבטיחות הוא נגע בשקע בידו הרטובה - וחושמל.
  2. חוק ומשפט נהרג לאחר העברת זרם חשמלי בגופו.
    • הרוצח חושמל לאחר שבית־המשפט גזר עליו עונש מוות.
  3. בהשאלה שולהב, הוסער.
    • חושמלתי עקב יופיה הרב.

גיזרוןעריכה

תרגוםעריכה

הועבר דרכו זרם חשמלי:

נהרג לאחר העברת זרם חשמלי בגופו:

שולהב:


השורש חשׁמל

השורש ח-שׁ-מ-ל הוא שורש מגזרת המרובעים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית העברת אלקטרונים בשדה מוליך.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון עברית חדשה

נטיות הפעליםעריכה

ח-שׁ-מ-ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל חִשְׁמֵל מְחַשְׁמֵל יְחַשְׁמֵל חַשְׁמֵל לְחַשְׁמֵל
פֻּעַל חֻשְׁמַל מְחֻשְׁמָל יְחֻשְׁמַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַשְׁמֵל מִתְחַשְׁמֵל יִתְחַשְׁמֵל הִתְחַשְׁמֵל לְהִתְחַשְׁמֵל

גיזרוןעריכה

  • הפועל נגזר ממילה מקראית חשמל.