שרף
לערך העוסק בשָׂרָף שם נלוה למשק אלכוהולי; ראו הצירוף יין שרף.
שָׂרַף
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | שרף |
| שורש וגזרה | שׂ־ר־ף, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- הבעיר, כילה או הרס דבר מה על ידי הבערתו באש.
- ”וְאִם-יִוָּתֵר מִבְּשַׂר הַמִּלֻּאִים וּמִן-הַלֶּחֶם עַד-הַבֹּקֶר וְשָׂרַפְתָּ אֶת-הַנּוֹתָר בָּאֵשׁ לֹא יֵאָכֵל כִּי-קֹדֶשׁ הוּא“ (שמות כט, פסוק לד)
- ”וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִקַּח אֶת־אִשָּׁה וְאֶת־אִמָּהּ זִמָּה הִוא; בָּאֵשׁ יִשְׂרְפוּ אֹתוֹ וְאֶתְהֶן, וְלֹא־תִהְיֶה זִמָּה בְּתוֹכְכֶם“ (ויקרא כ, פסוק יד)
- "אמרת לי לשרוף את מכתבייך. אך אני חייב לשכוח אותך קודם." (ג'ון אדמס לאישתו)
- במקום שבו שורפים ספרים ישרפו לבסוף גם בני אדם.
- הרס משהו על ידי שימוש בחום גבוה מדי, או שימוש בחום לזמן ארוך מדי.
- שוב שרפתי את העוגיות! זו הפעם השנייה היום שאני שוכח אותן בתנור.
- הספר עשה לאחותי פן יותר מדי זמן ושרף לה את השיער.
- [עממי] גרם לתחושה צורבת או לכוויה באזור מסוים בגוף.
- [עממי] גילה סוכן חשאי וכדו'. ובהרחבה, פסל מישהו, הוציא מישהו או משהו מיכולת לתפקד.
- "ודווקא בגלל זה יש לשרוף אותו ואפילו לפסול את הרב שפירא מלהורות הלכה בישראל." (הרב יעקב מדן)
- ילדי הכפר שרפו את יחידת המסתערבים במהלך מבצע.
- [סלנג] בזבז משאב מסוים בכמות מופרזת (זמן, כסף וכד').
- "חבל לשרוף שעות בדיונים על מי אמר את התשובה הנכונה. הרבה יותר חשוב להחליט מהי התשובה הנכונה." (ג'קסון בראון)
- "חבל לשרוף שעות בדיונים על מי אמר את התשובה הנכונה. הרבה יותר חשוב להחליט מהי התשובה הנכונה." (ג'קסון בראון)
גיזרון
עריכה- באוגרתית: שרפ, ובארמית: שְׂרַף.
- במילונו של האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג', מופיע בלשון מצרית קדומה תיבת "שֶֹרֶפְ", "seref" בהוראת - חוֹם, ללהבה.[1]
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה העלה באש
|
ראו גם
עריכה| השורש שׂרף | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שֹׂרַף
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | שורף |
| שורש וגזרה | שֹ־ר־ף |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא סביל פנימי של בניין קל. נשרף, הועלה באש. נחרך או נתכלה בלהבות.
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה פעם אחת במקרא.
ראו גם
עריכהשָׂרַף
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | ש־ר־ש |
| בניין | |
- לשון חז"ל [לא בשימוש] שתה, גמע.
- ”וַהֲלֹא קֵבַת עוֹלָה חֲמוּרָה מִקֵּבַת נְבֵלָה, וְאָמְרוּ, כֹּהֵן שֶׁדַּעְתּוֹ יָפָה – שׂוֹרְפָהּ חַיָּה, וְלֹא מוֹעֲלִין.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ב, משנה ה)
גיזרון
עריכה- מקבילה בערבית شَرِبَ (שַׁרִבַ) באותה משמעות.
 | מספר הסעיפים בערך זה קטן מהנדרש או שהוא חסר סעיף מהותי כגון ניתוח דקדוקי. קראו על כתיבת ערכים בוויקימילון וראו כיצד אתם יכולים לסייע ולתרום לערך זה. |
| השורש שׂרף | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שְׂרָף
עריכהגם שְׁרָף. הגיה נפוצה שָֹרָף
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שרף |
| הגייה* | sraf |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׂ־ר־ף |
| דרך תצורה | משקל קְטָל |
| נטיות | ר׳ שְׂרָפִים; שְׂרַף־ |
.jpg)
- חומר נוזלי וצמיגי הניגר מצמחים לצורכי הגנה עצמית, המופרש בעיקר לאחר פגיעה בצמח. בשימוש מודרני, המילה שרף יכולה להתייחס גם לחומר דומה המופק בצורה מלאכותית.
- מיד אחרי שעשינו חתך בגזע העץ, הוא הפריש שרף שנועד להגן עליו מפני חרקים, פטריות וטפילים.
- ידעת שאבן הענבר עשויה משרף שהתאבן במעמקי האדמה?
- "והוא נטע אשר לו שורש בארץ גזעו [...] והשרף הנוטף ממנו אף כי יסריח מאוד ישימו אותו הפרסיים תוך מאכליהם" (שמשון בלוך, שבילי עולם א')
- "הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף" (מסכת כריתות, ו' א')
גיזרון
עריכה- ככל הנראה נגזר מהפועל שָׂרַף.
- נראה שמקור המילה עוד מתקופת המשנה, לדוגמה: "השוליק המוליח בשדה חייב. המכמיר באדמה פטור. המטבל בשדה פטור. הפוצע זיתים שיצא השרף פטור[...]" (מעשרות, פרק ד', משנה א').
צירופים
עריכהתרגום
עריכהמידע נוסף
עריכה- המילה מופיעה במשנה גם בצורה סרף: "רבי אליעזר אומר, אף המעמיד בסרף העורלה, אסור. אמר רבי יהושוע, שמעתי בפירוש, שהמעמיד בסרף העלין, ובסרף העיקרין--מותר; בסרף הפגין--אסור, מפני שהוא פרי." (מסכת עורלה, פרק א', משנה ז')
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכהשָׂרָף א
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שרף |
| הגייה* | saraf |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׂ־ר־ף |
| דרך תצורה | משקל קָטָל |
| נטיות | ר׳ שְׂרָפִים; שְׂרַף־, ר׳ שַׂרְפֵי־ |
- לשון המקרא מלאך או שד, המוזכר ביהדות ומתואר כבעל שש כנפיים.
- ”שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף.“ (ישעיהו ו, פסוק ב)
- "וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ. וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, אֲנִי וְלֹא שָׂרָף. וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֱעֶשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי וְלֹא הַשָּׁלִיחַ. אֲנִי ה', אֲנִי הוּא וְלֹא אַחֵר." (הגדה של פסח)
- ”כשנתן הקדוש ברוך הוא את התורה צפור לא צווח עוף לא פרח שור לא געה אופנים לא עפו שרפים לא אמרו קדוש קדוש הים לא נזדעזע הבריות לא דברו אלא העולם שותק ומחריש ויצא הקול אנכי ה' אלהיך“ (שמות רבה, פרשה כט, סימן ט)
- ”שרפים ממעל עפו וידאו על מחנה אשור, סופה וסער מתחולל היה מעופם, ובמוטות כנפיהם הפיחו מוקדי עולם, ויהי רוח זלעפות“ (אהבת ציון, מאת אברהם מאפו, בפרויקט בן יהודה)
- [יהדות] בהשאלה: (בעולם החסידות) צדיק גדול ופרוש מעסקי העולם.
גיזרון
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהמידע נוסף
עריכה- המקרא משתמש במילה במובן "מלאך" אך ורק בשני מופעים, תוך שהוא עושה שימוש רק בצורת הרבים שלה - שְׂרָפִים.
- במצרית קדומה מופיע השם שֶרֶף seref ומשמעותה: בעירה,לכעוס,אש.
- משום הדמיון בשמותיהם חוקרים קשרו את השרף עם האל הפגני "סרפיס" , חוקרים אחרים טענו שהמילה "שרפים" היא שיבוש של "שרתים".
- בתרגום יונתן לארמית מתרגם "שמשין", כלומר, ה-משמשים "...שמשין קדישין ברומא קדמוהי..."
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: שרף (מלאך) |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שרף |
סימוכין
עריכה- ↑ EA Wallis Budge, An Egyptian Hieroglyphic Dictionary, 1920, pp. 611.
- ↑ דאגלס הרפר, "seraph (n.)". Online Etymology Dictionary, 25/08/2015
שָׂרָף ב
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שרף |
| הגייה* | saraf |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׂ־ר־ף |
| דרך תצורה | משקל קָטָל |
| נטיות | ר׳ שְׁרָפִים; שְׂרַף־, ר׳ שַׂרְפֵי־ |
- לשון המקרא מין נחש ארסי.
- ”וַיְשַׁלַּח יְהוָה בָּעָם, אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים, וַיְנַשְּׁכוּ, אֶת-הָעָם; וַיָּמָת עַם-רָב, מִיִּשְׂרָאֵל.“ (במדבר כא, פסוק ח)
- ”הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ.“ (דברים ח, פסוק טו)
- ”אַל-תִּשְׂמְחִי פְלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ כִּי נִשְׁבַּר שֵׁבֶט מַכֵּךְ כִּי-מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע וּפִרְיוֹ שָׂרָף מְעוֹפֵף“ (ישעיהו יד, פסוק כט)
- ”שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ב, משנה י)
- ”אתה מבקש לעבור ימים ומדבריות, מקום שרף ועקרב וחיות רעות ופראי-אדם, וכאן, במקומך, אתה מתפחד ובורח, שמא גזלן לפניך בדרך.“ (מסעות בנימין השלישי, מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכה- מקור המילה אינו ודאי. יש הטוענים שנגזר מלטינית (serpere) משמעו "לזחול".[1] אחרים טוענים שמקור השם בנשיכה השורפת (ראה: שָׂרַף) של הנחש.[2] בספרדית בהגיית סיירפא (sierpe) הוא הנחש המיתולוגי בעל כוחות העל.
- סנסקריט ממקור אינדו-ארי בהגיית שֶׂרפַּא (सर्प) בהוראת זוחל . השוו לאנגלית בהגיית שֶׂרפֶּנד serpent הוא הנָחָשׁ.
פרשנים מפרשים
עריכהמידע נוסף
עריכה- דגם D של מטוס האפאצ'י נקרא שרף, כחלק מסדרת שמות המבוססים על נחשים. כך דגם A, לדוגמה, נקרא "פתן".
ראו גם
עריכהסימוכין
עריכה- ↑ דוד אסף, "על קצה הלשון: נחש נשך שרף". עונג שבת, 02.07.2013
- ↑ Sowing Circle, "Lexicon :: Strong's H8314 - saraph". Blue Letter Bible, 25.08.2015