חרך
חָרָךְ עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חרך |
| הגייה* | kharakh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ר־ך |
| דרך תצורה | משקל קָטָל |
| נטיות | ר׳ חֲרַכִּים; חֲרָךְ־, חֲרָכֵּי־ |
- לשון המקרא חור או חריץ בקיר כדי שאלו הנמצאים מעברו האחד יוכלו להסתכל לעברו השני.
- ”דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים.“ (שיר השירים ב, פסוק ט)
- ”לוּ אך יַרְאֵנִי אלהים אותה, ויהי דרך הגדר, או בעד האשנב, או בעד השבכה, או בעד אחד מחרכי החיץ אשר לגנה.“ (דון קישוט, מאת מיגואל דה סרוונטס, תרגום: ח"נ ביאליק, 1923, באתר מאגרים)
גיזרון עריכה
- המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל. ובהסתמך על פסוק זה נוצר מנהג הכהנים שבברכתם מצמידים הם את אצבעותיהם לכדי צורת חרך [1]
- בארמית, תרגום לחלון וארובה. (בתרגום חופשי גם למחתרת)
צירופים עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: peephole
ראו גם עריכה
חָרַך עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | חרך |
| שורש וגזרה | ח־ר־ך, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא קָלַה באש, שרף ולא לגמרי.
- ”לֹא-יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ וְהוֹן-אָדָם יָקָר חָרוּץ“ (משלי יב, פסוק כז)
- ”חרכו קודם זמנו מותר בהנאה“ (בבלי, מסכת פסחים – דף כא, עמוד ב)
גיזרון עריכה
- המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.