Nuvola actions back.png לערך העוסק בחוֹר, ראו חֹר.
תוכן עניינים   

חִוֵּר א - חָוַר - חִוֵּר ב - חֻוַּר - חוּר

חִוֵּר אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חיוור
הגייה* khiver
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ח־ו־ר
דרך תצורה משקל קִטֵּל
נטיות ר׳ חִוְּרִים, נ׳ חִוֶּרֶת
  1. שצבעו לבן, אדם שפניו בעלות גון לבן.
    • דני הוא ילד חיוור ונמוך.
    • יעקב ישב בכסא כשפניו חיוורות.
  2. חלוש, שאינו עז וחזק.
    • הצבע הירוק של העלים היה חיוור.
    • הציור היפה הזה הוא רק חיקוי חיוור של הציור המקורי.

גיזרוןעריכה

  • מארמית: חִוָּר – לבן. המילה הארמית מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק הנ"ל: ”חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי-נוּר גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק.“ (דניאל ז, פסוק ט) (תרגום: רוֹאֶה הָיִיתִי עַד אֲשֶׁר כִּסְאוֹת הֻנְּחוּ, וְעַתִּיק יָמִים יָשַׁב, לְבוּשׁוֹ כְּשֶׁלֶג לָבָן וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ כְּצֶמֶר נָקִי, כִּסְאוֹ שְׁבִיבִים שֶׁל אֵשׁ, גַּלְגַּלָּיו אֵשׁ דּוֹלֶקֶת.)

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

חָוַרעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חור
שורש וגזרה ח־ו־ר, גזרת השלמים.
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא הפך ללבן.
    • פניו של האיש חוורו לפתע.
    • ”לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ.“ (ישעיהו כט, פסוק כב)

גיזרוןעריכה

  • השוו לערבית: حَوِرَ (ḥawira, לבן), حَوَرٌ (ḥawarun, לוֹבֶן); ארמית: ܚܘܰܪ (ḥwar).[סמ׳ 1]

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: pale‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  • סיווג קונקורדנציוני: S 2357TWOT 630GK 2578

סימוכיןעריכה


חִוֵּר בעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חיוור
שורש וגזרה ח־ו־ר, גזרת השלמים.
בניין פִּעֵל
  1. הלבין, עשה דבר מה ללבן.
  2. הסביר, פירש.
    • הקהל לא הבין את דברי המרצה, לכן עמדתי לצידו וחיוורתי את הדברים.

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: clarify‏‏‏‏ (2)

ראו גםעריכה


חֻוַּרעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חוור
שורש וגזרה ח־ו־ר, גזרת השלמים.
בניין פֻּעַל
  1. הפך ברור יותר, הוסבר.
    • לאחר שהסברתי את דבריו, דברי המרצה היו מחוורים לקהל השומעים.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה


חוּרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חור
הגייה* khur
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. מין משובח של בד, ככל הנראה כותנה לבנה או פשתן לבן.
    • חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן“ (אסתר א, פסוק ו)
    • ”וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר (אסתר ח, פסוק טו)
    • ”וּבֹשׁוּ עֹבְדֵי פִשְׁתִּים שְׂרִיקוֹת וְאֹרְגִים חוֹרָי.“ (ישעיהו יט, פסוק ט)

גיזרוןעריכה

פרשנים מפרשיםעריכה

  • "חורי, הפשתים הלבן ביותר, ואולי הוא המין הנקרא באשכנז בוימוואללע שגדל במצרים לרוב והוא לבן ביותר." (מלבי"ם על ישעיהו יט)

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  • סיווג קונקורדונציוני: S 2353TWOT 630aGK 2580

סימוכיןעריכה

  1. "חור",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 2353)