לערך העוסק בחוֹר; ראו חֹר.
תוכן עניינים   

חִוֵּר א - חָוַר - חִוֵּר ב - חֻוַּר - חוּר

חִוֵּר א

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאחיוור
הגייה*khiver
חלק דיברתואר
מיןזכר
שורשח־ו־ר
דרך תצורהמשקל קִטֵּל
נטיותר׳ חִוְּרִים, נ׳ חִוֶּרֶת
  1. שצבעו לבן, אדם שפניו בעלות גון לבן.
    • דני הוא ילד חיוור ונמוך.
    • יעקב ישב בכסא כשפניו חיוורות.
  2. חלוש, שאינו עז וחזק.
    • הצבע הירוק של העלים היה חיוור.
    • הציור היפה הזה הוא רק חיקוי חיוור של הציור המקורי.

גיזרון

עריכה
  • מארמית: חִוָּר – לבן. המילה הארמית מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק הנ"ל: ”חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי-נוּר גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק.“ (דניאל ז, פסוק ט) (תרגום: רוֹאֶה הָיִיתִי עַד אֲשֶׁר כִּסְאוֹת הֻנְּחוּ, וְעַתִּיק יָמִים יָשַׁב, לְבוּשׁוֹ כְּשֶׁלֶג לָבָן וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ כְּצֶמֶר נָקִי, כִּסְאוֹ שְׁבִיבִים שֶׁל אֵשׁ, גַּלְגַּלָּיו אֵשׁ דּוֹלֶקֶת.)

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

חָוַר

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאחור
שורש וגזרהח־ו־ר, גזרת השלמים.
בנייןפָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא הפך ללבן.
    • פניו של האיש חוורו לפתע.
    • ”לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ.“ (ישעיהו כט, פסוק כב)

גיזרון

עריכה
  • השוו לערבית: حَوِرَ (ḥawira, לבן), حَوَرٌ (ḥawarun, לוֹבֶן); ארמית: ܚܘܰܪ (ḥwar).[סמ׳ 1]

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: pale‏‏‏‏

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  • סיווג קונקורדנציוני: S 2357TWOT 630GK 2578

סימוכין

עריכה

חִוֵּר ב

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאחיוור
שורש וגזרהח־ו־ר, גזרת השלמים.
בנייןפִּעֵל
  1. הלבין, עשה דבר מה ללבן.
  2. הסביר, פירש.
    • הקהל לא הבין את דברי המרצה, לכן עמדתי לצידו וחיוורתי את הדברים.

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: clarify‏‏‏‏ (2)

ראו גם

עריכה

חֻוַּר

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאחוור
שורש וגזרהח־ו־ר, גזרת השלמים.
בנייןפֻּעַל
  1. הפך ברור יותר, הוסבר.
    • לאחר שהסברתי את דבריו, דברי המרצה היו מחוורים לקהל השומעים.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

חוּר

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאחור
הגייה*khur
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. מין משובח של בד, ככל הנראה כותנה לבנה או פשתן לבן.
    • חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן“ (אסתר א, פסוק ו)
    • ”וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר (אסתר ח, פסוק טו)
    • ”וּבֹשׁוּ עֹבְדֵי פִשְׁתִּים שְׂרִיקוֹת וְאֹרְגִים חוֹרָי.“ (ישעיהו יט, פסוק ט)

גיזרון

עריכה

נגזרות

עריכה

פרשנים מפרשים

עריכה
  • "חורי, הפשתים הלבן ביותר, ואולי הוא המין הנקרא באשכנז בוימוואללע שגדל במצרים לרוב והוא לבן ביותר." (מלבי"ם על ישעיהו יט)

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  • סיווג קונקורדונציוני: S 2353TWOT 630aGK 2580

סימוכין

עריכה
  1. "חור", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 2353)