פתח
ערך זה עוסק בפתח. לערך העוסק בהארגון הפלשתיני פת"ח; ראו פת"ח.
יש להוסיף לדף זה את הערכים: פִּתֵּחַ, פֻּתַּח, פִּתֵּחַ(חרט), פֻּתַּח(חרט).
פָּתַח
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | פתח |
| שורש וגזרה | פ־ת־ח, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל |
- הסיר מחסום ואפשר גישה או מעבר.
- (יש לשכתב פירוש זה):
- ”וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם; וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה“ (בראשית ח, פסוק ו)
- ”וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ, הַשְׁקִינִי־נָא מְעַט־מַיִם כִּי צָמֵאתִי; וַתִּפְתַּח אֶת־נֹאוד הֶחָלָב וַתַּשְׁקֵהוּ, וַתְּכַסֵּהוּ.“ (שופטים ד, פסוק יט)
- ”וַיֹּאמֶר פְּתַח הַחַלּוֹן קֵדְמָה וַיִּפְתָּח, וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע יְרֵה וַיּוֹר; וַיֹּאמֶר חֵץ־תְּשׁוּעָה לַיהוה...“ (מלכים ב׳ יג, פסוק יז)
- ”פִּתְחוּ שְׁעָרִים; וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק, שֹׁמֵר אֱמֻנִים.“ (ישעיהו כו, פסוק ב)
- ”...בָּזֹאת אָמַר יהוה צְבָאוֹת – אִם־לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד־בְּלִי־דָי.“ (מלאכי ג, פסוק י)
- ”פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה; וְתוֹרַת־חֶסֶד עַל־לְשׁוֹנָהּ.“ (משלי לא, פסוק כו)
- "יושבת לה בלומה בתוך כותלי ביתה והספר פותח בפניה פתחי עולם..." (סיפור פשוט, מאת ש"י עגנון)
- האומנת הכניסה את התינוק לאמבטיה, ופתחה הן את ברז המים הקרים, והן את ברז המים החמים.
- גלה את תכולתו, את תוכנו.
- ”וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ, לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ בַּמָּלוֹן; וַיַּרְא אֶת כַּסְפּוֹ, וְהִנֵּה הוּא בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ.“ (בראשית מב, פסוק כז)
- ”פָּתַח יהוה אֶת־אוֹצָרוֹ, וַיּוֹצֵא אֶת־כְּלֵי זַעְמוֹ; כִּי־מְלָאכָה הִיא לַאדֹנָי יהוה צְבָאוֹת בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים.“ (ירמיהו נ, פסוק כז)
- ”פּוֹתֵחַ אֶת־יָדֶךָ; וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל־חַי רָצוֹן.“ (תהלים קמה, פסוק טז)
- ”הַפּוֹתֵחַ אֶת חָבִיתוֹ, וְהַמַּתְחִיל בְּעִסָּתוֹ עַל גַּב הָרֶגֶל, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יִגְמֹר.“ (משנה, מסכת חגיגה – פרק ג, משנה ז)
- לקחתי את אחד הספרים מהדף, פתחתי אותו, וקראתי בו.
- (יש לשכתב פירוש זה):
- יצא בפעולה הראשונה מתוך סדרה של פעולות; עשה דבר מראשיתו.
- ”אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִי; אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי.“ (תהלים מט, פסוק ה)
- ”שֶׁהָיָה פּוֹתֵחַ בִּדְבָרִים וְדוֹרְשָׁן, וְיוֹדֵעַ שִׁבְעִים לָשׁוֹן.“ (משנה, מסכת שקלים – פרק ז, משנה א)
- רשת קפה "ארומה" פותחת סניף חדש בראשון לציון.
גיזרון
עריכה- המילה משותפת למספר לשונות שמיות. כגון; ערבית, فَتَحَ (פַתַחַ); ארמית, ܦܬܚ (פְתַח); אכדית, petû; געז, fätäḥä) ፈተሐ)
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה תרגום
|
ראו גם
עריכה| השורש פתח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
פֶּתַח
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | פתח |
| הגייה* | petakh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | פ־ת־ח |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ פְּתָחִים, ס"ר פִּתְחֵי־ |
- כניסה, דלת, שער.
- ”וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם. וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה.“ (בראשית יח, פסוקים א–ב)
- ”כו וַתָּבֹא הָאִשָּׁה, לִפְנוֹת הַבֹּקֶר; וַתִּפֹּל פֶּתַח בֵּית-הָאִישׁ, אֲשֶׁר-אֲדוֹנֶיהָ שָּׁם – עַד-הָאוֹר. וַיָּקָם אֲדֹנֶיהָ בַּבֹּקֶר, וַיִּפְתַּח דַּלְתוֹת הַבַּיִת, וַיֵּצֵא, לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ; וְהִנֵּה הָאִשָּׁה פִילַגְשׁוֹ, נֹפֶלֶת פֶּתַח הַבַּיִת, וְיָדֶיהָ, עַל-הַסַּף.“ (שופטים יט, פסוקים כו–כז)
- כל חור, אם נקב ואם מעבר.
- הפתח של הפחית מתאים לשתיה בלגימות קטנות.
- ”הטוען פתח פתוח מצאתי (כלומר לא מצאתיה בתולה)“ (בבלי, מסכת כתובות – דף ט, עמוד א)
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה פעמים רבות במקורות.
מובאות נוספות
עריכה
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: opening
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: פתח |
פַּתָּח (גם: פַּתַּח)
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | פתח |
| הגייה* | patakh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | פ־ת־ח |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | ר׳ פַּתָּחִין |
- אחד מסימני הניקוד טברני, שמסמן בעברית החדשה את התנועה /a/. הוא מופיע מתחת לאות ונראה כקו מאוזן.
- ”וּמַה תַּחֲשֹׁב עַל אֵלֶּה אֲשֶׁר תִּקְּנוּ הַמִּקְרָא בִּפְסוּקִים תְּחִלָּה, אַחַר כֵּן בְּנִקּוּד, [...] מִקָּמֵץ וּפַתָּח וְצֵירֵי וּסְגוֹל יוֹצֵא מִן הַהַקָּשָׁה.“ (ספר הכוזרי, מאמר שלישי, פסוק לא)
- בי"ת השמוש תנוקד בפתח כאשר יש שימוש בה"א הידיעה, כמו במקרה שלפנינו (בַּמִּדְבָּר). רק כאשר מדובר במקרים בהם אין צורך בה"א הידיעה, יופיע שווא ולא פתח (בְּמִדְבַּר סִינַי). - (שיחה:במדבר)
צירופים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: patach
קישורים חיצוניים
עריכה| ערך בוויקיפדיה: פתח (ניקוד) |
פִּתֵּחַ גם פִּתַּח א
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): קישט צייר חרט על דבר
- (יש לשכתב פירוש זה): שכלל הגדיל
גיזרון
עריכהסעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
בארמית התרגום תִּגְלוֹף.
נגזרות
עריכהראו גם
עריכהפִּתֵּחַ גם פִּתַּח ב
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא פתח שחרר מובן ספציפי הסיר בגדים כבדים או כבלים מעל הגוף
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
- [נדיר] נפתח, הסיר מעל עצמו סוגר.
- ”נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַי לָךְ“ (שיר השירים ז, פסוק יג)
גיזרון
עריכהצורה משנית של פָתַח