| ניתוח דקדוקי - פועל
|
| כתיב מלא |
התחיל
|
| שורש וגזרה |
ת־ח־ל
|
| בניין |
הִפְעִיל
|
- לשון חז"ל יצא בפעולה חדשה; עשה דבר מראשיתו.
- ”הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה וְטָעָה, יַעֲבֹר אַחֵר תַּחְתָּיו, וְלֹא יְהֵא סַרְבָן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה; מִנַּיִן הוּא מַתְחִיל, מִתְּחִלַּת הַבְּרָכָה שֶׁטָּעָה בָהּ.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ה, משנה ג)
- ”כָּל מְלָאכָה שֶׁהִתְחִיל בָּהּ קֹדֶם לְאַרְבָּעָה עָשָׂר, גּוֹמְרָהּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר; אֲבָל לֹא יַתְחִיל בָּהּ בַּתְּחִלָּה בְאַרְבָּעָה עָשָׂר, אַף עַל פִּי שֶׁיָּכֹל לְגָמְרָהּ.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ה, משנה ו)
- ”עַד הַקָּצִיר, עַד שֶׁיַּתְחִילוּ הָעָם לִקְצֹר קְצִיר חִטִּים אֲבָל לֹא קְצִיר שְׂעוֹרִים.“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ח, משנה ד)
- ”רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, בִּשְׁלֹשָׁה מַתְחִילִין, וּבַחֲמִשָּׁה נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין, וְגוֹמְרִין בְּשִׁבְעָה.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק א, משנה ב)
- [עממי] פנה לאחר על־מנת לחזר אחריו.
- גזירה תניינית משם העצם תחילה המקראי.
