חָזַרעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חזר
שורש וגזרה ח־ז־רגזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הִגִּיעַ שׁוּב לְמָקוֹם אוֹ לְמַצָּב שֶׁהָיָה בּוֹ, קָרָה שׁוּב.
  2. חזר על־ אמר או ביצע שוב.
    • החוקרים חזרו על הניסוי וקיבלו תוצאות זהות.
  3. תָּר אַחַר-, בִּקֵּשׁ לִמְצֹא דָּבָר.
  4. בלשון המונית לָמַד וְשִׁנֵּן.
    • אני צריך לחזור על שיעורי הבית, מחר יש לי מבחן.
  5. (לפני פועל אחר, תמיד עם ו') עָשָׂה דָּבַר פַּעַם אַחַר פַּעַם, שָׁב וְעָשָׂה אוֹתָהּ הַפְּעֻלָּה.
  6. לשון חז"ל סוֹבֵב, שׁוֹטֵט מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.
    • ”...מפרנסין את היתומה ואחר כך מפרנסין את היתום מפני שהאיש דרכו לחזור על הפתחים ואין אשה דרכה לחזור יתום ויתומה“ (בבלי, מסכת כתובותדף , עמוד א)

גיזרוןעריכה

  • מן התלמוד.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

הגיע או קרה שוב:

ביצע שוב:

  • אנגלית: repeat‏‏‏‏


השורש חזר

השורש ח־ז־ר הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

ח־ז־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָזַר חוֹזֵר יַחֲזֹר חֲזֹר לַחֲזֹר
נִפְעַל נֶחֱזַר נֶחֱזָר יֵחָזֵר הֵחָזֵר לְהֵחָזֵר
הִפְעִיל הֶחֱזִיר מַחֲזִיר יַחֲזִיר הַחֲזֵר לְהַחֲזִיר
הֻפְעַל הָחֳזַר מָחֳזָר יָחֳזַר -אין- -אין-
פִּעֵל חִזֵּר מְחַזֵּר יְחַזֵּר חַזֵּר לְחַזֵּר חִזּוּר
פֻּעַל מְחֻזָּר יְחֻזַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַזֵּר מִתְחַזֵּר יִתְחַזֵּר הִתְחַזֵּר לְהִתְחַזֵּר

הערהעריכה

  • המטה בלא חיטוף בפה"פ הגרונית, אינו שוגה, אע"פ שזוהי דרך המלך במקורות. צורות עם שווא לפני הגרונית מותרות, למשל: יַחְזֹר, נֶחְזַר, לְהַחְזִיר, מָחְזָר (מֻחְזָר) וכיוצא באלה.

ראו גםעריכה

חִזֵּרעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חיזר
שורש וגזרה ח־ז־רגזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. נִסָּה הַרְבֵּה לְהַשִּׂיג דָּבָר, וּמִזֶּה: שָׁב וְנִסָּה לִהְיוֹת בְּקִרְבַת אַחֵר מִתּוֹךְ אַהֲבָה וְאַהֲדָה.
    • ”כי יקח איש אשה ולא כתב כי תלקח אשה לאיש מפני שדרכו של איש לְחַזֵּר על אשה ואין דרכה של אשה לְחַזֵּר על איש...“ (בבלי, מסכת קידושיןדף ב, עמוד ב)
    • בפרוס הטווס את זנבו, מפרשת הטווסה כי הוא מחזר אחריה.
  2. סוֹבֵב בֵּין מְקוֹמוֹת, הִלֵּךְ לְשָׁם וּלְשָׁם בֵּין אִם מִתּוֹך מַטָּרָה וּבֵין אִם לָאו.
    • ”וְהָרוֹכְלִין הַמְּחַזְרִין בָּעֲיָרוֹת, אוֹכְלִים עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְמְקוֹם הַלִּינָה.“ (משנה, מסכת מעשרותפרק ב, משנה ג)
    • "רוכל אחד יהודי היה מְחַזֵּר בעיירות ובכפרים." (האדונית והרוכל, מאת ש"י עגנון)

גיזרוןעריכה

  • מן התלמוד.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה


השורש חזר

השורש ח־ז־ר הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

ח־ז־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָזַר חוֹזֵר יַחֲזֹר חֲזֹר לַחֲזֹר
נִפְעַל נֶחֱזַר נֶחֱזָר יֵחָזֵר הֵחָזֵר לְהֵחָזֵר
הִפְעִיל הֶחֱזִיר מַחֲזִיר יַחֲזִיר הַחֲזֵר לְהַחֲזִיר
הֻפְעַל הָחֳזַר מָחֳזָר יָחֳזַר -אין- -אין-
פִּעֵל חִזֵּר מְחַזֵּר יְחַזֵּר חַזֵּר לְחַזֵּר חִזּוּר
פֻּעַל מְחֻזָּר יְחֻזַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַזֵּר מִתְחַזֵּר יִתְחַזֵּר הִתְחַזֵּר לְהִתְחַזֵּר

הערהעריכה

  • המטה בלא חיטוף בפה"פ הגרונית, אינו שוגה, אע"פ שזוהי דרך המלך במקורות. צורות עם שווא לפני הגרונית מותרות, למשל: יַחְזֹר, נֶחְזַר, לְהַחְזִיר, מָחְזָר (מֻחְזָר) וכיוצא באלה.