השורש ח־ז־ר הוא שורש מגזרת השלמים.
ח־ז־ר
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
חָזַר
|
חוֹזֵר
|
יַחֲזֹר
|
חֲזֹר
|
לַחֲזֹר
|
נִפְעַל
|
נֶחֱזַר
|
נֶחֱזָר
|
יֵחָזֵר
|
הֵחָזֵר
|
לְהֵחָזֵר
|
הִפְעִיל
|
הֶחֱזִיר
|
מַחֲזִיר
|
יַחֲזִיר
|
הַחֲזֵר
|
לְהַחֲזִיר
|
הֻפְעַל
|
הָחֳזַר
|
מָחֳזָר
|
יָחֳזַר
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
חִזֵּר
|
מְחַזֵּר
|
יְחַזֵּר
|
חַזֵּר
|
לְחַזֵּר חִזּוּר
|
פֻּעַל
|
|
מְחֻזָּר
|
יְחֻזַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְחַזֵּר
|
מִתְחַזֵּר
|
יִתְחַזֵּר
|
הִתְחַזֵּר
|
לְהִתְחַזֵּר
|
- המטה בלא חיטוף בפה"פ הגרונית, אינו שוגה, אע"פ שזוהי דרך המלך במקורות. צורות עם שווא לפני הגרונית מותרות, למשל: יַחְזֹר, נֶחְזַר, לְהַחְזִיר, מָחְזָר (מֻחְזָר) וכיוצא באלה.
|