נִחַםעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ניחם
שורש וגזרה נ־ח־ם
בניין נִפְעַל
  1. חש ברע בגלל מה שקרה וקיווה להשיב את הנעשה.
    • וַיִּנָּחֶם יְהֹוָה כִּי-עָשָׂה אֶת-הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל-לִבּוֹ.“ (בראשית ו, פסוק ו)
    • וַיִּנָּחֲמוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל-בִּנְיָמִן אָחִיו וַיֹּאמְרוּ נִגְדַּע הַיּוֹם שֵׁבֶט אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל.“ (שופטים כא, פסוק ו)
    • ”וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם.“ (שמואל א׳ טו, פסוק כט)
    • ” וַתְּכַל דָּוִד הַמֶּלֶךְ לָצֵאת אֶל אַבְשָׁלוֹם כִּי נִחַם עַל אַמְנוֹן כִּי מֵת“ (שמואל ב׳ יג, פסוק לט).
    • ”כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת כַּאֲשֶׁר זָמַמְתִּי לְהָרַע לָכֶם בְּהַקְצִיף אֲבֹתֵיכֶם אֹתִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת וְלֹא נִחָמְתִּי.“ (זכריה ח, פסוק יד)

גיזרוןעריכה

  • מן המקרא.

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: regret‏‏‏‏

ראו גםעריכה

נִחֵםעריכה

גם נִחַם (נדיר)

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ניחם
שורש וגזרה נ־ח־ם
בניין פִּעֵל
  1. הפיג צערו של אחר בדברים או במעשים.
    • ”וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרֲרָהּ יְהֹוָה.“ (בראשית ה, פסוק כט)
    • וַיְנַחֵם דָּוִד אֵת בַּת-שֶׁבַע אִשְׁתּוֹ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שְׁלֹמֹה וַיהוָה אֲהֵבוֹ.“ (שמואל ב׳ יב, פסוק כד)
    • ”אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם.“ (ירמיה לא, פסוק יב)
    • ”וַתֹּאמֶר אֶמְצָא-חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנִי כִּי נִחַמְתָּנִי וְכִי דִבַּרְתָּ עַל-לֵב שִׁפְחָתֶךָ וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה כְּאַחַת שִׁפְחֹתֶיךָ.“ (רות ב, פסוק יג)
    • ”וַיִּתְאַבֵּל אֶפְרַיִם אֲבִיהֶם יָמִים רַבִּים וַיָּבֹאוּ אֶחָיו לְנַחֲמוֹ.“ (דברי הימים א׳ ז, פסוק כב)
    • ”וְאֵין אוֹמְרִים בִּרְכַּת אֲבֵלִים בַּמּוֹעֵד, אֲבָל עוֹמְדִין בַּשּׁוּרָה וּמְנַחֲמִין וּפוֹטְרִין אֶת הָרַבִּים.“ (משנה, מסכת מועד קטןפרק ג, משנה ז)

גיזרוןעריכה

  • כאן יש לכתוב את מקור המילה או הצרף.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

נֻחָםעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נוחם
שורש וגזרה נ־ח־ם
בניין פֻּעַל
  1. שהעבירו ממנו את צער ליבו.
    • ” עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים.“ (ישעיהו נד, פסוק יא)

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

נֵחָםעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ח־מ־ם
בניין נִפְעַל
  1. לשון המקרא [נדיר] התחמם.
    • הַנֵּחָמִים בָּאֵלִים תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן שֹׁחֲטֵי הַיְלָדִים בַּנְּחָלִים תַּחַת סְעִפֵי הַסְּלָעִים.“ (ישעיהו נז, פסוק ה)

גיזרוןעריכה

  • צורה נדירה. משורש חוֹם


תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏


השורש חמם

השורש ח־מ־ם נוטה בבניינים הכבדים ע"ד גזרת השלמים, וביתר הבניינים נוטה ע"ד גזרת הכפולים.

נטיות הפעליםעריכה

ח־מ־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חַם חַם יָחֹם חֹם לָחֹם
נִפְעַל נֵחַם נֵחָם יֵחַם הֵחַם לְהֵחַם
הִפְעִיל הֵחֵם מֵחֵם יָחֵם הָחֵם לְהָחֵם
הֻפְעַל הוּחַם מוּחָם יוּחַם -אין- -אין-
פִּעֵל חִמֵּם מְחַמֵּם יְחַמֵּם חַמֵּם לְחַמֵּם
פֻּעַל חֻמַּם מְחֻמָּם יְחֻמַּם -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַמֵּם מִתְחַמֵּם יִתְחַמֵּם הִתְחַמֵּם לְהִתְחַמֵּם